נמצאים אנו בימי בין המזנים ורבים כבר אצים רצים לקיים בהידור מצוות 'ד' אמות חדשות' בארץ ישראל, חביבות הארץ הוא לא רק במסגרת בין הזמנים ובמקומות אקזוטיים. אצל גדולי ישראל חביבות לארץ הקודש הייתה בכל מקום ובכול זמן, כמו שרגילים לספר שבמסע הרבנים בראשותם של הראי"ה קוק והגרי"ח זוננפלד למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד הגר"ח זוננפלד ירד מהעגלה מזמן לזמן כדי ללכת ברגליו על אדמת הארץ משום חיבת א"י.
כמה מעלות למקום עלינו
וכן הרב מרדכי אליהו זצ"ל סיפר :
כשנבחר בני הרה"ג שמואל הי"ו לכהן כרבה של צפת היינו בטקס ההכתרה והיה שם רב אחד שאמר הוא יושב על הכיסא של הבית יוסף' אמרתי לבני שלא יאמר כן אלא יאמר אני דורך על עפר שדרך עליו הבית יוסף אני דורך על עפר שדרכו עליו השל"ה הקדוש והאר"י הקדוש ופעם כשהגר"מ אליהו היה בצפת וחזר מבית הכנסת אבוהב אמר: בשבילי רק ללכת על האבק שדרכו עליו רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש זו סיבה מספיקה לעלות עד צפת.
עוד היה אומר שהגבול הדרומי של ארץ ישראל כשיעקב אבינו היה בארץ ישראל הוא הלך ברגל כדי לדרוך על אדמת ארץ ישראל כי יש חשיבות ומעלה הארץ אבל כשהוא יצא מארץ ישראל הוא נסע בעגלה.
על רבי אהרן מבעלזא זצ"ל מסופר שהגיע בשנות המלחמה והשואה לארץ ישראל ערך את שולחנו הטהור בירושלים בבתי וורשא ובחוץ מסביב לבית המדרש הצטופף קהל גדול שלא יכול היה להיכנס לבית המדרש כשיצא משם האדמו"ר היה קשה לפלס לפניו את הדרך לכן חשבו להוציאו על כסא הנישא על ידי משמשיו ברם הוא סירב ואמר שרוצה ללכת ברגליו כדי לקיים הליכה בארץ ישראל כפי שאמרו חז"ל .
כותלי הבית יוכיחו
מעשה שהיה ובקרו חכמי ורבני עץ חיים בדירתו של יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל (היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל") שבעיר העתיקה באמצע השיחה נפל עפר מהתקרה אמר אחד מהמסובים מדוע כבודו גר בדירה כזאת שעפר נופל מתקרתה הרים רבי י"מ את העפר והסתכל על זה מתוך חיבה גדולה ואמר על עפר זה דרכו אבותינו הקדושים נביאנו חוזינו התנאים והאמוראים כמה הליכות של קדושה ספג העפר הרי זה קדוש וטהור' הוא לקח את העפר נשקו והניחו בפינה הרגש זה הרגיש על אף הליכתו יום יום על האדמה עיר הקודש והמקדש.
נסיעה בארץ ישראל
שאלה: האם זוכה למצוות הליכת ארבע אמות בארץ ישראל כמבואר בכתובות קיא א גם כשנוסע ברכב האם מצווה זו היא בהליכה גופא או שטעמה לזכות לראות ולהרגיש את א"י וזה יכול לעשות גם ברכב
תשובת הגר"ח קנייבסקי : רוכב כמהלך.
להשמיט מילה אחת
בגמרא בכתובות (קיב) מובא שר' חייא בר גמדא היה מתפלש מתוך אהבה בעפרה של ארץ ישראל שנאמר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו וברש"י חוזר על הלשון כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו'.
והקשה האמרי אמת' מגור זצ"ל מה בא רש"י לחדש?
והשיב שרש"י השמיט את המילה 'שנאמר'. כלומר, שלא עשה כן מפני שכך כתוב בפסוק אלא כי זו היתה הרגשתו כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. ודפח"ח.