הרבנית אשת חבר מרת בת שבע קניבסקי ע"ה נודעת הייתה 'כמעיין המתגבר' בכל הקשור לסגולת וישועות, ובחיי חיותה נענתה בנפש חפצה לכל המבקשים בעצתה. בקונטרס רשימות שנקרא 'באר שבע' בו נאגדו יחדיו עובדות והנהגות מפליאות של אותה צדקת אנו מוצאים סגולה מעניינת בעניין מציאת זיווג.
סיפרה הרבנית
בהיותי כבת שמתי לב שאבי הרב אלישיב זצ"ל כאשר היה מתפלל שמונה עשרה ופוסע פסיעות לאחוריו בסיום התפילה היה מאריך מאד.
שאלתי אותו - אבא מה אתה אומר שם?
וענה לי: לפני ה-"יהי רצון" אני אומר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי
מדוע אבא? שוב שאלתי
וענה לי זוהי סגולה מבעל ה"לשם שבו ואחלמה" שהיה מקובל ולא פירש יותר
והיות שאני חובבת סגולות התחלתי גם אני לומר זאת בתפילותיי, שנים חלפו ואז באחד הימים שמעתי מחתני רבי יצחק קולדצקי שליט"א סיפור נפלא:
ישא אישה וילמד תורה
בישיבת חברון היו בחורים מבוגרים שלא מצאו זיווגם באחד הימים התגלגל לידי אחד מהם ספר סגולות ושם נכתבה הסגולה למציאות שידוך במהרה לומר לאחר עושה שלום במרומיו פרק בתהילים "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים".
הוא סיפר זאת לבחורים ובתוך חודשיים התארסו כל הבחורים המבוגרים. אז הבנתי לפשר הסגולה.
סבתא סיימה את סיפורה ואמרה –
אני חושבת שיש לזה חלק בזכות שזכינו להשיא את כל ילדינו בגיל צעיר.
עורכי הקונטרס ציינו שכן הוא בספר 'עשרה מאמרות' להרמ"ע מפאנו ושם כתב לומר לפני עקירת רגליו :
כל האומר מזמור שיר המעלות אשא עיני אל ההרים סוף כל תפילותיו קודם עקירת רגליו מזמינים לו בת זוגו ההוגנת אליו.