רבי יצחק פרידמן מבוהוש זצ"ל נולד בב"ו אייר תרס"ג בשפיקוב לאביו רבי שלום יוסף פרידמן אמו הייתה בתו של רבי מרדכי טברסקי האדמו"ר משפיקוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה אביו האדמו"ר נותר היחיד לבית רוז'ין תחת השלטון הרוסי וחסידי רוז'ין שחיו תחת השלטון הרוסי נסעו אליו.
סביב שנת תר"פ קיבל היתר הוראה מהרב יהודה לייב צירלסון ובאותה שנה התפרצה מגפת טיפוס שעשתה שמות באזור מגוריו גם והוריו נפטרו בהפרש של שבועיים ל"ע. גם הוא עצמו חלה ולא יכל מחמת חוליו ואונסו לשבת שבעה על הוריו. לאחר שנרפא 'טרם נשואיו' הוכר לממלא מקום אביו לצד אחיו רבי דוד שכיהן בפלוישט הרומנית.
לאחר מספר חודשים החלו רדיפות מצד הרוסים נגד היהודים ובפרט נגד המנהיגים והוא נמלט וחזר לבוהוש הרומנית. בשנת תרפ"ד נישא ליוכבד פייגא בתו של דודו רבי מנחם מנדל ובשנת תר"צ עבר לבוקרשט שם כיהן באדמו"ר למעט החסידים שהתגוררו בה בזמן מלחמת העולם השנייה. לשם יהודים רבים נמלטו מחמת המציק, את פתח את ביתו לציבור ולא פעם שם נשפו כפו והסתכן עקב זאת.
בתש"ג נפטר חותנו וחסידי בוהוש התלכדו סביבו בי"ד אייר תשי"א עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב בתל אביב בשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד הוא היה אוהב ישראל וארץ ישראל נהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית לבבית הכנסת הגדול, בשנת תשמ"ה פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק ובשנת תשמ"ז עבר לבני ברק.
נפטר בזמן שהותו בארוזה שווייץ הועלה לקבורה לבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים בחלקת אדמו"רי רוז'ין.
1.
על מי נשרפים | בביתו של רבי יצחק פרידמן זצ"ל הרבי מבוהוש, גדל יתום מצורע למחצה פעם הכלימו יהודי עשיר אמר לו הרבי כסבור היית שחז"ל באומרם נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים התכוונו רק לחברו ממש והיינו לבן מעמדו ולנכבד כמותו ברם לא כך הדבר הכוונה היא אפילו לאדם בזוי ושפל שאסור לפגוע בכבודו וראיה לדבר מהיכן נלמדת דרשה זו מתמר כלתו של יהודה שלא רצתה להלבין את פניו אם הוא יתעקש ולא יודה על האמת והנה אם יהודה לא יודה אלא יתן לשורפה עם שני ילדיה היש לך שפל ונבזה ממנו אך בכל זאת החליטה שמוטב להשרף ולא להלבין את פניו.
2.
למען ציון | במכתב שנכתב על ידו בד' אייר תשי"ט, שיצא אז ביום העצמאות, והוא כתוב על מדף מכתבים של משרד התיירות, בו פונה האדמו"ר לקרוב משפחתו הרב יעקב טברסקי לאחר שמברכו בבריאות חותם האדמו"ר על מכתבו "מועדים לשמחה" לצד חתימת שמו, ומוסר דרישת שלום מרעייתו הרבנית למשפחתו.
3.
רפואה עכשיו | מדוע אנו מזכירים ומוספים בשבת "ורפואה קרובה לבוא". ואילו בימות החול אין אנו מזכירים תיבות אלו. ברם אין אנו מכינים משבת לחו, ולכן אנו מבקשים שהרפואה בוא תבוא מהרה עוד היום ביום השבת , ולא תאחר לבוא ביום חול.
4.
מניין שלא יטריח | פעם הגיע לביקור בבית אחד האדמורי"ם בת"א מלווה במשמשו, בדרך יציאתו לשוב לביתו נשאל ע"י בנו של האדמו"ר המארח אדות ענין מסויים שרצה לשמוע מה דעתו של הרבי מבוהוש בענין. נענה ואמר השעה כעת היא 1.40 בצהרים, שעות העבודה של הגבאי שלי מסתיימות בשעה 2.00 מה גם שילדיו הקטנים ממתינים עליו בביתו, אינני יכול לעכבו אפילו רגע אחד, אם ברצונך לשמוע את דעתי אקבלך בביתי בכבוד גדול, אבל לא על חשבון הגבאי.
ת.נ.צ.ב.ה.