מירב (שם בדוי) הייתה בקשר ממושך עם בן מיעוטים ורק פעילות של יד לאחים שהוכנס לעובי הקורה לבקשת בני משפחתה, הצליחו להוציא אותה מהקשר ההרסני רווי האלימות.
השבוע הדהימה מירב את העובדת הסוציאלית של יד לאחים שמלווה אותה. לדבריה בהקלטה ארוכה ששלחה לה באישון ליל, "אני רוצה לספר לך על החלטה שקיבלתי הרגע. זה לא היה קל וקדמו לכך לבטים רבים, אבל בסוף הרגשתי שאי אפשר אחרת. כפי שאת יודעת, כשחקנית בימה וכמי שמלמדת משחק תלמידות צעירות אני ותלמידותיי מופיעות לפחות אחת לשנה באירוע בינלאומי שנמשך על פני כמה ימים שבו אנו מציגות בפני שחקנים ידועי שם. הפעם, אחרי הפסקה של שנה וכמה חודשים תוכנן הכנס להתקיים בדובאי בסיום חודשי האביב. זה היה אירוע שכולם חלמו להשתתף בו אחרי תקופת הבצורת הארוכה של עולם התרבות, ואחרי שנרשמתי אליו גיליתי שההצגה שלנו בפני המשתתפים נקבעה לשבת.
"החלטתי שאני לא רוצה להיכנס לניסיון הזה ולכן ביטלתי לגמרי את הגעתנו לכנס, מתוך חשש שאכנע בסוף ללחצים ואתפתה להופיע בשעה היעודה שנקבעה לנו. אני אסתדר אבל אני חוששת כי תלמידותי יחללו את השבת. לא אוכל שזה יהיה על המצפון שלי. שבת עבורי היא קו אדום. אני יודעת שזה מה שמפריד בינינו לבין העמים, אז לא אסכים לוותר על זה בעד שום הון או קריירה בעולם. מבחינתי זה משהו שאני פשוט לא יכולה לעשות".
את ההודעה המרגשת סיימה הניצולה במילים הבאות, מסמרות השיער: "אני יודעת שהוויתור שלי עושה רעש גדול בשמיים ומתפללת שבזכות זה שהשם רואה את הוויתור שלי למען השבת, הוא יוותר לי על כל העוונות שלי, בעזרת השם".
ביד לאחים אומרים: "מי כעמך ישראל" לא ניתן לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בנו נוכח ההודעה האמורה. כמי שמלווים את הניצולות שלנו ומדרבנים אותן לפתוח דף חדש בחייהן ולמצוא מקצוע הולם שיעמיד אותן על רגליהן, אנו יודעים היטב עד כמה ההופעה הזו הייתה חשובה למירב. אנו יודעים כי במשך שנה וחצי היא חיכתה לה בהמתנה מורטת עצבים, אבל שבת קודש - האות שמבדילה בינינו לבין העמים, גרמה לה לוותר על הכול. לא נותר לנו אלא לברך אותה במילים של הפיוט המוכר אודות השבת שבו מתברכים השומרים אותה "הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ".
