מסע בין דיווח אמין לחדשות כזב

תפקידה המחייב והמשמעותי של התקשורת בזמן מלחמה | תמונת מצב

בימים שכל 'בום' קולני וכל אזעקה מקפיצים את הלב, עולה השאלה מה תפקידה של התקשורת המשודרת המיוצרת בשלל כלים וצורות | מטרת הטרור להכות בנו גם בחדרים סגורים הרחוקים מחזית הלחימה | חוסר האחריות בדיווחים הוביל בחודש האחרון את דובר צה"ל להכחיש שמועות שנפוצו ברשתות החברתיות | תפקיד התקשורת איננו רק להביא את הקולות מהשטח אלא גם ליצור מסך הפרדה בין גורם החרדה לחיי השגרה (מגזין)

יהודה גל | כיכר השבת |
תקשורת | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

מאז תחילת המלחמה, למחרת שמחת תורה, אזרחי מדינת ישראל מתנהלים תחת מעטה של חרדה. כמובן שאנחנו מאמינים בני מאמינים ויודעים שהכל מכוון מאת הקב"ה, אבל אי אפשר להתעלם מתחושת החשש והפחד שמא יתפתח משהו ביטחוני בלתי צפוי ויכניס אותנו למצוקה חמורה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

בכל רחבי הארץ עברנו ימים מאוד מורכבים בתשעת החודשים מאז מתקפת חמאס על יישובי העוטף, אסור לנו לשכוח שרבים מאוד עדיין מתמודדים עם פינוי מרצון או שלא ברצון מביתם בעקבות המתיחות בקווי הגבול מצפון ומדרום.

בימים שכל 'בום' קולני וכל אזעקה מקפיצה את הלב, עולה השאלה מה תפקידה של התקשורת המשודרת המיוצרת בשלל כלים וצורות.

חמאס, חיזבאללה, החות'ים מצליחים להכות בנו בכל מחיר, וחודרים לסלון של כולנו. בעזרתן של חברות החדשות שלנו, שמנסות להביא כל בדל מידע בזמן אמת, וכך להרגיע את הצמא של הישראלי הממוצע למידע.

צריך לזכור שמטרתו של הטרור, כשמו כן הוא, להטיל אימה, פחד וחרדה. לרובנו הגדול אין הרי חשש של ממש לביטחון האישי, המלחמה בטרור היא גם, ואולי בעיקר, קרב על התודעה. מלחמה פסיכולוגית. החוסן שלנו נמדד גם ביכולת איפוק. בפרופורציות.

המצב הקשה הוא פריצת המבזקים והשידורים המסמנים העדר גבול, חוסר שליטה, ופאניקה. הטרור נמצא כאן, כל הזמן, ואין ממנו מחסה. אתרי החדשות מביטים זה אל זה ורואים שהמתחרים מדווחים על רצף האירועים ובמציאות הקיימת התקשורת הפכה לכלי בידי הטרור של חמאס וחיזבאללה.

אזרחים רבים מלבד המעגל המיוסר ביותר של משפחות החטופים, ההרוגים והפצועים, חיים לאורך המלחמה מרוטי עצבים, מתוחים, עצבניים, מלאי חרדה, שחוזרים שוב ושוב, למראות של היירוט, לאזעקות בכל רחבי הארץ, לרסיסים, לבתים שנפגעו, למראות החטופים ולאירועי הירי והזוועות.

בית שנפגע מרקטות חיזבאללה שנורו מלבנון לקיבוץ יראון, השבוע (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
בית שנפגע מרקטות חיזבאללה בקריית שמונה (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

לגופו של ענין, קיימת חשיבות רבה בפעילותם של כלי תקשורת בכל הזמנים ובפרט בזמן מלחמה

העיתונאי והמשפטן פרופסור משה נגבי ז"ל, היה רגיל לומר כי "המערכת המדינית אינה פטורה מביקורת של התקשורת בזמן מלחמה. הנגישות וההפצה של מידע על כישלונות השלטון, על מחדליו, ועל עוולותיו ושחיתותו, חשובות בכלל הימים, ועל אחת כמה וכמה בימים של מלחמה. זאת כדי שהציבור יוכל לפעול כנדרש, לסלק את האחראים לכישלונות ולשחיתות ולהביא לתיקון, שממנו ייהנו לא רק מתנגדי השלטון, אלא כולם".

לצערנו, ריבוי אפשרויות המדיה, הנגישות הגבוהה והעצומה למידע און ליין, יצרו מציאות תקשורתית בה הציבור בישראל לא מצליח להתמודד כראוי עם האתגר המלחיץ.

התחרות בין אמצעי התקשורת, כמו גם הצמא של הציבור, והאינסטינקט העיתונאי הבריא של דיווח מהיר, מיידי, עדכני, ושוטף על אירועים דרמטיים, מושכים את כולם לכיוון הגל הפתוח ושידורי הלופ האינסופיים המגרים את החרדות והרגשות.

ראוי להזכיר כי מומחי תקשורת רבים מתחבטים חודשים ארוכים בשאלות מוסריות רבות הנוגעות לתפקוד כלי התקשורת הרשמיים בזמן מלחמה, כמו למשל, עד כמה לחשוף את סיפורי הזוועות, האם לספר יותר פרטים על גורלם של החטופים, ובאיזו עוצמה אם בכלל לשדר את דיווחי האויב.

יצוין כי בתחילת המלחמה, בצבא נמנעו מלפרט ולציין את מספרי הפצועים בקרבות כדי לא להוריד את המורל הלאומי.

ואם בכלי התקשורת הרשמיים קיימת דילמה והתלבטות מוסרית מה נכון, כמה ובאיזה מינון, הרי שהרשתות החברתיות השונות מלאות וגדושות במידע חושפני ואישי, שפעמים רבות הופך להיות פוגעני ביחס לדמויות המעורבות בדיווחים השונים.

סרטונים קשים לצפייה, תוצאות של אירועים קשים במלחמה והנדוס תודעה, חלחלו אל מכשירי הטלפון הסלולרי של רבים ללא כוונה וללא תכנון, בחלק מהמקרים קשה מאוד למחות את הרושם העז והכואב.

כן כן, הבעיה קיימת מכל הצדדים והחזיתות, דבר מוכח וידוע שמראות קשים משפיעים על הנפש, אך לא רק בהיבט הפרטי אלא גם בהיבט הכללי של הורדת המורל והחוסן הלאומי - יש לרשתות החברתיות הרבה אשמה.

אלא שבעוד על עיתונאים רשמיים וכלי תקשורת ממוסדים חלות תקנות האתיקה המקצועית לפיה לא ישדר או יפרסם עיתונאי דבר שאינו אמת או מטעה, הרי שחשבונות רבים במסווה של עיתונאים מפרסמים הרבה מאוד דברים שאינם נכונים וזורעים בהלה ופאניקה בציבור.

בחודשים האחרונים התמודד הציבור כולו עם דיווחים על קרבות קשים ולמעשה כל רסיס צולם משלוש זוויות ושודר מספר פעמים. הפתרון לא יהיה ברגולציה או בצנזורה כי זה הרי לא יהיה יעיל מול שטף המידע המגיע לכאורה מערוצים חיצוניים, אלא במודעות עצמית גבוהה יותר במערכות עצמן, וגיבוש כלים וכללים חדשים לגבולות הסיקור והדיווח במלחמה.

וכמובן, הראשונים שצריכים לקחת אחריות ולהוביל את השינוי לטובה הם בעלי החשבונות והמדווחים הקבועים ברשתות החברתיות למיניהן שצריכים לעצור את שיתוף הפעולה עם ארגוני הטרור ולהפסיק להדהד ולפרסם כל ציוץ שאינו מאומת או מדויק וכזה שיוצר פחד בציבור.

חדשות כזב שהופצו ברשתות החברתיות לאורך המלחמה (צילום: דוברות המשטרה)
חדשות כזב שהופצו ברשתות החברתיות לאורך המלחמה (צילום: דוברות המשטרה)
חדשות כזב שהופצו ברשתות החברתיות לאורך המלחמה (צילום: דוברות המשטרה)

יועץ תקשורת איתו שוחחנו, הזכיר כי אחד הפתרונות אותו מצאו בכלי התקשורת כדי לרכך את מפלס החרדה, הוא להציג סיפורים אישיים של גיבורים או דמויות פורצות דרך ונועזות.

"הרי כלי התקשורת במהותם מדווחים ומספרים סיפורים. למרות שמדובר בימים עמוסי חדשות מתפרצות, עדיין יש מקום ללא מעט סיפורים אישיים", הוא אומר ומסביר כי "החשיבות של הסיפורים האישיים היא כפולה. ראשית היא יוצרת גאוות יחידה בקרב הציבור גם בשעה קשה של ימי מלחמה. לצד זאת, חשיפה של סיפורים כאלה בכלי התקשורת יכולה לסייע בחיזוק המורל הלאומי, לא פחות".

לסיכום, קיימת חשיבות לייצר הופעות בתקשורת עם ערך ותוכן אמיתי ולא מאולץ. הדבר נכון גם בימי שגרה אבל בולט בימי חירום. כאשר מציגים פעילות או מעשה ממקום ערכי ואמיתי, כך גם השיקוף שלו בתקשורת - יהיה בעל ערך לצרכני התקשורת.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות