הפרשן הבכיר נדב אייל פרסם בצהריים ברשת החברתית X, ניתוח מיוחד על המשולש המסוכן, לדבריו, שמאתגר את ישראל.
"אחד הדברים שישראל מתמודדת אתו בעולם בצורה הכי חדה, בפעם הראשונה, היא ההתארגנות של פזורה פרו-פלסטינית, ערבית ומוסלמית", כתב אייל.
"באופן ברור, אלה הגרעין הקשה בהפגנות (ולצדם השמאל הרדיקלי). דברים כאלה היו בעבר, אבל המספרים גדלים, וכך גם ההתעצמות החברתית והפוליטית. יחד עם החדירה של קטאר וגורמים אחרים לאוניברסיטאות, מוסדות תרבות וספורט (בצורה מדינתית, לא אינדיבידואלים), התוצאה היא איום על העמדה המסורתית הפרו-ישראלית (יחסית) במערב.
"מהיכן האיום?", שואל אייל, "מלמעלה ("מחקר" שמסביר שקיומה של ישראל לא לגיטימי, והסטודנטים שסופגים אותו ואת אווירת הקמפוס), וגם מלמטה, מהשטח וטיקטוק".
אייל התייחס להשפעת הרשתות על המלחמה, ובכלל: "ההשפעה של הרשתות החברתיות עצומה, וגם אם יש הטיה חריפה בטיקטוק מכל מיני סיבות (הסינים נגדנו, באופן ברור), לא צריך אותה. יש כמיליארד מוסלמים בעולם, ובאופן טבעי רבים מהם מצדדים בעמדה פרו-פלסטינית. זה משולש: אקדמיה, שטח פוליטי, רשתות חברתיות. והוא דורש טיפול עומק. ללא תמיכה אמריקנית ישראל תתקשה להתקיים".
ומה הפיתרון? "כדי שתמיכה כזו תשרוד, נדרשת השקעה אדירה. לא מדובר ב"הסברה" בלבד, אלא יכולת לחוש באופן עמוק ולהגיב למתרחש בציבוריות בארה"ב - ולאורך שנים".
עוד כתב אייל: "הציונות מלידתה הייתה תנועה שהתמקדה בגיוס תמיכה בינלאומית וציבורית למטרתה. זה היה חלק ענק מהמפעל הציוני עצמו; לשכנע בצדקת דרכה ברחבי העולם. אך לא דובר, שוב, רק ביחסי ציבור. היא הבינה - לדוגמה - שקבלת חלוקת הארץ תסייע להצגתה כפרגמטית, ותוביל להכרה גוברת במדינה שתקום. זה מה שקרה.
"אסור בשום אופן שישראל תאבד את התמיכה הפופולרית במערב. אסטרטגית, זה סיכון קיומי ממש. וכל מי שלא מבין למה, מוזמן לשיחה קצרה עם מנכ"לי משרד הביטחון לדורותיהם. כדי שתמיכה כזו תתקיים, צריך להתמודד עם המשולש המסוכן שהגדרתי קודם, בפרויקט אדיר מימדים, יקר, מושקע ולאו דווקא ישראלי".
לטענת אייל, "צריך להבין שישראל חייבת להיות מהותית חלק מהמערב-ולדחות פנאטיות, לאומנות קיצונית, שנאה. בעולם החדש שנברא נגד עינינו, מטיוואן ועד אוקראינה, אי אפשר יהיה לאחוז את המקל משני קצותיו עוד.
"ולכן, בין היתר, בחירת הממשלה לא לומר שום דבר חיובי על עתיד עזה עצמה (לא רק בטחוננו) היא אסון מעבר לעניין יחסי הציבור (האמריקנים רוצים שיבטיחו להם סוף טוב. עד כדי כך פשוט), המהות היא שאם המלחמה צודקת, צריך להמחיש זאת, להיות מחויב לזה, בעוצמה רבה. לא על חשבון השמדת חמאס. ההפך. חמאס יושמד ו....... מה בא אחרי הנקודות הללו? הסירוב של נתניהו ושות' לומר מערער את צדקת המלחמה".
בסיום מאמרו, כותב אייל כי "העם היהודי וישראל חייבים להתמודד עם מתקפה רב-מימדית, שיוצרת דה לגיטימציה לישראל ובהמשך לעם היהודי עצמו. ההתמודדות הזו איננה נעוצה רק ברטוריקה, אלא במעשים, בשינוי, במחויבות. נדרשת פה לא רק נחישות, אלא גם תבונה, לא רק כוח אלא גם עורמה. התמכרות לקיצוניות היא קטלנית".