בעקבות הפרסום ב'כיכר השבת' על המתקפה של אמנון דנקנר ב'ליל שישי אקטואלי' בעקבות ספרו של העיתונאי מוטי גילת, קללת דרעי, מתי גולן משיב בטור חריף שמתפרסם הבוקר באתר גלובס.
כזכור, במסגרת מפגש עם חרדים בירושלים אמר עורך מעריב לשעבר: "הספר הזה הוא מעשה ליצנות (...) כל הדברים החמורים שהוא מדבר עליהם אריה דרעי בכלל זוכה עליהם. נורא היה מוזר לי לקרוא את כל ההתלהמות הזאת בלי אזכור לכך שהוא זוכה, כלומר הקורא של הספר הזה נשאר במחשבה שאריה דרעי עשה פשע איום ונורא", הוא מוסיף.
דנקנר סיפר גם כי בעקבות קריאת הספר המבוסס על סדרת תחקירים שפרסם בעבר מוטי גילת בעיתון 'ידיעות אחרונות', בו הועסק עד שעבר ל'ישראל היום', הוא עבר שוב על תחקירי העבר הללו. לדבריו, התחקירים שיצאו בעבר בקול רעש גדול התגלו לבסוף ברובם כ"שטויות" ו"כקשקוש בלבוש".
בעקבות דבריו של דנקנר, כותב מתי גולן בגלובס: "בושה וליצנות", כך הגדיר אמנון דנקנר בימים אלה את ספרו של העיתונאי מרדכי גילת, "קללת דרעי". אתה צודק במאה אחוז, דנקנר ידידי ומוציא דיבתי (פעמיים - על-פי קביעת בתי המשפט).
"כל החברים והמעבידים שלך - זכאים בדין. החל בעופר נמרודי, שהורשע פעמיים, ואתה כתבת שהוא רק "מעד" (וכפרס קיבלת את עריכת "מעריב", שבתקופתך הידרדר מדחי אל דחי); דרך אריה דרעי, שכמו חבר טוב (למדתם יחד בישיבה?) הלכת להפגין לטובתו ליד חומות כלא רמלה (יחד עם "חברך" דן מרגלית - לשעבר? - אצל מרגלית לעולם אי-אפשר לדעת, כשמתאים לו הוא מוכן לסלוח, בעיקר לאלה שהוא פגע בהם), ושניכם הצטרפתם למקהלת המזמור הידוע "הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי"); ולאחרונה חזרת, דנקנר, אל שורות הסנגוריה העיתונאית בהגנה חסרת פשרות, וגם ענייה בעובדות מדויקות, על חבר נוסף שלך - אהוד אולמרט.
"נורא מוזר לקרוא את כל ההתלהמות הזאת", אתה אומר על גילת. אמנון, הלו, דנקנר - זה אתה? אתה בסדר? התלהמות היא מוזרה - לך?! מה היית עושה בלעדיה? ממה היית מתפרנס? איך, בלעדי ההתלהמות, היית זוכה לחסדי משפחת נמרודי?".