לפעמים אתה עומד נבוך ומתקשה להחליט,
זו עצוב או מכעיס? זו בורות או טמטום?
ערוץ 10 מעלה סרט בשם "עובדיה יוסף". כן כן, עובדיה יוסף!!!
לא צריך להיות חרדי וגם לא ספרדי כדי ששם הסרט יצרום לך.
מה עובדיה יוסף? מה הוא יו"ר ועד עובדי הנמל באשדוד? הוא עובד מדינה? נבחר ציבור?
על כל ד"ר קטן שמתראיין טורחים לכתוב זאת, כל פורפ´ במילואים מתקרא אחר כבוד, לא יראיינו כ"ח זוטר מבלי להזכיר שהוא חבר של הכנסת לפני ציון שמו.
ופה, המנהיג הרוחני הבולט ביותר במדינת היהודים, יהודי מבוגר, שהוציא תחת ידיו מפעלים אדירים של ספרות הלכתית תורנית, שכל קצות היהדות לא חולקים על תוארו כ"פוסק הדור", בעל עבר שלידו כל חתן פרס ישראל נראה כמו חתן בר מצווה.
הוא נקרא עובדיה יוסף???????
מאיפה ההמצאה הזו, ומי לעזאזל בכלל קורא לו כך על פני כדור הארץ? כולל מתנגדיו?
הרי זה לא יצא להם בטעות.
זה בדווקא לא "הרב" עובדיה יוסף.
זה "עובדיה" בדווקא!
וזה גם מכעיס וגם טמטום אבל אחרי הכל זה בעיקר עצוב.
אתה יכול להרגיש את הפחד שלהם.
אתה רואה אותם מחנכים להתנתקות בהתנדבות ומרצון מכל סממן, מכל לחלוחית.
אתה מבין שכשזה הופך לעובדיה יוסף אתה עובר לעולם שבו המתחרה הכי גדול שלו זה האח הגדול.
וזה עוד יותר עצוב כשאתה נזכר שכשהגיע האפיפיור לביקור בארץ הקודש אותם אנשים קראו לו בטבעיות, "הכס הקדוש".
לאן זה הולך?