מנחם גשייד, יועצו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, פתח חזית מול הרב שלום-דב וולפא, ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ, שמנהל מזה תקופה את קמפיין "יש דין ויש דיין" המעביר מסר ברור - כל דמות ציבורית שהיתה מעורבת בהתנתקות, באה על עונשה.
גשייד, שמפרסם מפעם לפעם טורי דעה ב"ידיעות אחרונות", בחר לתקוף את הקמפיין והרב וולפא במסגרת טורו האחרון. "איש לא מינה אותו לרואה החשבון של בורא עולם", כתב גשייד, והיום משיב לו הרב וולפא במאמר משלו.
וכך כותב הרב וולפא: "לא עלי תלונתו, אילנות גבוהים ממני התבטאו בחריפות רבה על העונשים שיפקדו את מבצעי פשע הגירוש.
"האם נעלמו מהכותב דבריו של הגאון מרן עובדיה יוסף שליט"א (כ"ז אדר א´ תשס"ה 8/3/2005): "מה עשו גזירות על חבל קטיף.. אנשים שבנו ביתם בזיעת אפם, שנים על גבי שנים. דור שני, דור שלישי, יבואו תיכף, ינתקו אותם, יקחו אותם וייתנו את הבתים לערבים.
"איזה בתי מדרש יפים יש שם, איזה בתי כנסת יפים יש שם, איזה בתים נפלאים יש שם. את הכל ימסור לערבים.. איזה אכזר הרשע הזה, שהוא עושה דברים כאלה. הקב"ה.. יתן לו ´באנה´ אחת - ימות. יישן ולא יקום.. זה שהוא מתאכזר על עם ישראל.. מה האכזריות הזאת לגרש את היהודים שלנו ולהכניס ערבים? בשביל מה? על מה? הקב"ה ייתן לו מכה אחת שלא יקום".
מאמר המדיף ריח רע
הרב וולפא מוסיף: "גשייד מתרעם ש"המושג יש דין ויש דיין נעלה מכדי להשתמש בו למטרות פוליטיות". ואני שואל כשליבי שותת דם, האם לזעוק על הגליית עשרת אלפים איש מביתם זה "מטרות פוליטיות"? האם להתריע על החרבת בתי כנסת והעמדה בסכנה של כל העם היושב בציון זה "מטרות פוליטיות"? לבוא היום כשהחרב מונפת על יהודה ושומרון, ולכתוב מאמר של התחסדות מעושה, זה מדיף ריח רע מאד.
"אכן, אין ענין להצדיק את הדין והעונש הבאים על יהודי, כאשר עוונו הוא בינו לבין קונו, או כאשר הוא עשה דבר רע לי עצמי, וכדברי שלמה המלך (משלי כד,יז) "בנפול אויבך אל תשמח", אבל אם אותו אדם נלחם נגד ארץ ישראל, ומעמיד בסכנת נפשות מליוני יהודים, הרי בזה אמר שלמה המלך עצמו, שאדרבה (משלי יא,י) "באבוד רשעים רינה".
וכך מבואר ב"בית יוסף" הלכות תענית סימן תקפ, שלולא היו המרגלים מוציאי דיבת הארץ חוזרים בתשובה, היו צריכים לעשות שמחה ביום מותם בשביעי באלול. וכן נפסק להלכה ב"קיצור שולחן ערוך" (סימן רא סעיף ד´): "המוסרים.. אין מתאבלין עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים על שאבדו שונאו של מקום, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה´ אשנא, ואומר באבוד רשעים רנה".
וב"ספר החינוך" מצוה לד: "המינין והמלשינים אינן מיישבי עולם, ועליהם אמר הכתוב ובאבוד רשעים רנה, לפי שהן לא יושיבו העולם אבל יחריבוהו בכל כוחם. וזהו מה שאמר חכם מחז"ל (בבא מציעא פג,ב).. קוצים אני מכלה מן הכרם, כלומר באבדן אלה יתיישב העולם יותר".