המשגיח שפוטר מקול ברמה משיב אש

על פי נקי, "אחרי שחתמתי יחד עם שאר העובדים על מכתב תמיכה במנכ"ל קוניק הממוען לרשות השנייה, התבקשתי על ידי בעלי התחנה, אלו המשלמים 90% מהמשכורות, לכתוב מכתב אחר לרשות השנייה, ולאשר כי אולצתי לחתום על מכתבי הראשון".

נקי מסכים לטענה כי זוהי אכן התרסה פומבית כנגד מנכ"ל התחנה שהוא הממונה הישיר עליו, אלא שהוא מנמק את מעשיו בכך שהיו על פי דין תורה: "מכיוון שהם אלו בעלי התחנה האמיתיים, ולא קוניק המחזיק רק ב-20% אחוזים מהמניות, הרי שעל פי השולחן ערוך הייתי מחויב לעזור להם להציל את רכושם".

כשהוא מדבר על הפרסומים השונים לגביו במשך היום, הוא כועס ביותר, ומפנה אצבע מאשימה לכמה מאנשי התחנה, רעיו לעבודה עד אמש. ובכל זאת הוא אומר: "אני מוחל במחילה גמורה לאלו שספרו עלי לשון הרע, למרות האיסור שבעניין. אבל איני סולח למי שמוציא עלי שם רע".

הוא אגב, לא מתכחש לעובדה, כי יש עובדים בתחנה ש"לא כל כך אהבו אותי", והם אלו שדאגו לספר עליו אי אלו עובדות. מדוע? "אני טיפלתי בעניינים רוחניים, ביניהם ענייני צניעות, וישנם כאלו שזה לא מצא חן בעיניהם"

את האמירה המיוחסת לו "אחזור בעוד כשבוע כמנכ"ל" הוא מכחיש מכל וכל: "מה שאמרתי הוא, שיערך לי שימוע על פי חוק, בדירקטוריון וברשות השנייה, ואז אני אחזור לעבודתי. פוטרתי על ידי קוניק, כי הוא עצמו נדרש על ידי הבעלים לעזוב. קוניק אינו הבעלים".

אבל לא על הכל היה בועז נקי מוכן לענות. כשנשאל בעניין הטענה, אותה שמענו מאנשי קוניק, כי הוא מונה לתחנה שלא כתוצאה מצורך אמיתי, אלא כ´הנחתה´ מצידו של משה חדיף - אותו הם מגדירים "המשקיע הסמוי", ולכן גם נהנה מתנאים מפליגים שאין לאף עובד אחר. סירב נקי לענות לשאלה - מי מינה אותך. "זה לא משנה" הוא אמר, "וזה לא קוניק" הוסיף.

בתחנה למותר לציין, מכחישים מכל וכל את טענותיו של נקי: "החתימה על המכתב הייתה יוזמה של העובדים נטו. ללא שהמנכ"ל ידע בכלל על המכתב. יתירה מזו, אם הוא מדבר על השולחן ערוך, מי הרב שהתיר לו להתערב בסכסוכי שותפים. הוא התקבל לעבוד במקום עבודה, ולא להיות בורר בסכסוכים. למה הוא חושב את עצמו כשהוא מתערב בעניין לא לו, ומי הוא שיקבע חלוקת אחוזים וסמכויות בין השותפים. חבל שהוא שכח את התפקידים בהם היה אמור לעסוק כעובד התחנה, ובמקום זאת מינה עצמו לעסקן צניעות. וכך בדרך זו, גם הצליח להסתכסך עם מרבית עמיתיו לעבודה".

לאן זה הולך? בשבועות הקרובים תגבש הרשות השנייה את החלטתה בעניין הסכסוך המתוקשר, תרתי משמע. כאשר הפתרון המסתן יהיה שאחד הצדדים ימכור את מניותיו לצד השני. מי יהיה המוכר, ומיהו זה שיישאר? הדבר הזה תלוי לא מעט בהחלטות שתיתן הרשות השנייה לגבי המשך כהונתו של המנכ"ל, וסוגיית התערבותו של הדירקטוריון בניהול השוטף של התחנה.