"תמונות החרדים בהפגנה מזיקות למאבק", "שריפת הפחים - נזק בלתי ישוער", "כולנו צריכים לגנות", "חייבים למחות כנגד החרדים הפורעים", "בושה שהם לא שמים מסכות", אלו רק חלק מהטפות המוסר של מנהיגי האומה, אנשי העשייה והרוח, הפרויקטורים הגדולים, מרביצי תורה לאלפים ורבבות.
לא באמת.
על טקסטים דומים לאלה, אחראים - ולא בפעם הראשונה, שורת עיתונאים, מכובדים ככל שיהיו, אבל בסך-הכל עיתונאים, שבשל תפקידם - שהוא בראש ובראשונה לדווח על חדשות, זה הכל - כופים עצמם על הציבור כמאן-דאמרים, ומחלקים שלל עצות במקרה הרע, ושלל הוראות והנחיות במקרה הממש גרוע.
אז בואו, תרשו לי להגיד לכם את זה, וזה יהיה קצר מאוד: איבדתם את זה.
אתם בסך הכל עיתונאים שמדווחים על חדשות, על מה שקורה - ממזג האוויר ועד מספר החולים בנגיף הקורונה, לא משהו שמישהו אחר לא מסוגל לעשות במקומכם. ולכן, אל תנסו לייצר את החדשות. פשוט.
יש לכם דעה? מושלם, אבל אל תטיפו, או לפחות כשאתם מתיימרים להטיף כאילו כל החכמה אצלכם בסל, תעשו את זה עם חיוך, בסתלבט כזה, כי ארשת החשיבות שאתם מורחים על הפנים שלכם לפני כל ציוץ שמתיימר להיות 'חשוב' כזה ומביע דעה מטיפה, שלא נדבר על ציוצים שמדבררים ציבור שלם - כאילו מישהו מינה אתכם לתפקיד, הוא מה-זה מביך, אתכם כמובן, כן?!
הגיע הזמן שבמקום שכולנו נגחך אחרי כל ציוץ מטיף שלכם, כשבמקביל ממש אתם מרגישים כאלה חשובים ונחשבים, אז תדעו שמה-זה לא. גם אם לפעמים נתנו לכם לייק. כי לא, הדעה שלכם אינה שווה יותר מדעה של מפגין או של סתם נהג שנתקע בהפגנה. אתם אזרחים שווים למרות התפקיד העיתונאי והתעודה שזכתה לתהודה בזכות הנגיף והסגר שאתם כה מתים עליו - כשהוא לא בשכונה שלכם, כמובן.
זה שאתם יודעים להתרוצץ מהפגנה להפגנה או לחפור לאנשים כדי להביא איזה סקופ ובמקרה הנדיר גם לכתוב טוב ושנון ועם מלא מטאפורות שחוזרות על עצמן - לא הופך אתכם ל'בעלי דעה', גם אם אתם מאוד מאוד אינטליגנטיים ובעלי שפה גבוהה ועשירה.
קחו את עצמכם קצת פחות ברצינות, בבקשה.