מלך זילברשלג מגיש סדרה חדשה: "עב"מ" • צפו

קוגל מאכר, גרמען-חרזן בחתונות או פאנית הן רק כמה דוגמאות למקצועות יחודיים שיחשפו ב-"עב"מ- עוילם בעלוי מלואכה" (עולם בעלי מלאכה), החל מהערב (חמישי), בפלטפורמות הדיגיטליות של כאן.

בסדרה ייכנס זילברשלג לתוך ה"קישקעס" של המקצועות המסורתיים שהעולם היהודי משמר באדיקות במשך דורי דורות ואין להם מקבילות במקצועות החופשיים בעולם החילוני. מלך יבחן את העבודה של קוגל מאכר שטריימל מאכר, פאנית, גונז כתבי קודש, גרמען-חרזן בחתונות, גוי של שבת ויוסיף כמה טיפים בענייני עבודה.

עב"מ- היא הסדרה הראשונה אותה מגיש כוכב הרשת החרדי שנכנס לאחרונה לרשימת האנשים המשפיעים בדיגיטל לשנת 2017 מטעם ארגון הדיגיטל הישראלי. מלך זילברשלג, הידוע בסגנונו ההומוריסטי והצבעוני, צילם עד כה סרטונים ל-כאן תאגיד השידור הישראלי שזכו לחשיפה של עשרות מיליוני צופים.

יוצר ובמאי הסדרה הוא אורי גרודר, במאי ויוצר חרדי עטור סרטים ופרסים, המשמש בתפקיד אחראי תחום מורשת ישראל ויהדות ב-כאן 11, תחת ידיו יצאו בין היתר כמה סדרות סרטונים לדיגיטל של כאן.

עב"מ - עוילם בעלוי מלואכה, ב-9 פרקים קצרים בני כ-5 דקות החל מה-8.1.2018 בפלטפורמות הדיגיטליות של כאן.

המקצועות בסדרה:

שטריימל מאכער- מכין הכובעים העגולים מהפרווה שהחסידים חובשים על ראשם מרגע החתונה בשבתות, חגים ואירועים חשובים. ייצרני השטריימלים מתחלקים לפי חצרות, ויש מותגים ומודה בפריט לבוש זה כמו בכל אופנה מוכרת יותר. המחירים מאד יקרים בשל מחיר זנבות הפרווה והכמות שכל כובע כזה צריך להכיל.

קוגל מאכער – מכין את "המאכל הלאומי" האשכנזי לשבת, פשטידת אטריות עבה, עגולה ושרופה, מלאה שמן סוכר ופלפל, עליה מתענגים החסידים בחוויה הקולינרית לצד מלפפון חמוץ ודג מעושן לאחר התפילה בבית הכנסת.

פאנית – מכינת פאות הקאסטם המוזמנות לנשים מהמגזר החרדי שנוהגות לשים במקום כיסוי ראש לשערן הטבעי, מטעמי צניעות. שוק גדול ומלא בכסף ואופנות שונות וגם מחלוקות פנימיות אם מותר או אסור לשים פאה, בהתאם לאיזה מגזר דתי משתייכת האישה.

גוי של שבת – לא יהודי עם עבודה ליום אחד בשבוע, ונמצא בכל שכונה ועיר חרדית, הוא זה שיכול לעבוד בשבת עבור יהודים שנתקעו בשל חוסר יכולת לחלל השבת. בדרך כלל הגוי הוא ערבי ישראלי המשמש בקודש ולומד לדבר מעט אידיש כדי להסתדר ומכיר את הלכות השבת יותר מכל דתי ממוצע אחר.

שדכנית – מזווגת ומחברת בין רווקים ורווקות מהמגזר החרדי, צריכה להכיר המשפחות והניואנסים של כל חצר היטב ולחשוב מי מתאים למי. ואחר כך ללוות ולהדריך את 2 הצעירים בתחום בצעדיו הראשונים בפגישות המועטות עד להחלטה להגיד מזל טוב. ובאמת מסתבר שנודניקיות היא תכונה מובילה במקצוע זה.

גונז כתבי קודש – עבודה מסתורית ולא ידועה של מי שאחראי לקחת ספרי תורה, מזוזות שנפסלו וכן ספרי קודש למיניהם שהתבלו ואז לקברן באדמה בבית עלמין, כדי לשמור על כבודם ולא לזרקם לאשפה. בכל עיר חרדית מפוזרים פחי גניזה גדולים וכחולים ובתוכם כל הדתיים שמים את הגניזה שלהם.

מפרישת חלה – חרדית בדרך כלל ספרדיה או חוזרת בתשובה שעורכת טקסי הפרשת חלה הוצאת חתיכה מעיסה גדולה לשם אפיית חלות לשבת. עם בנות בבתים באולמות ובכנסים מיוחדים. בדרך כלל הן מלוות את הטקס בשירה וסיפורן האישי.

גרמען-חרזן – מחבר חרוזים ושר בחתונות חסידיות, הוא בעצם מנהל את טקס מצווה טאנס (ריקוד מצווה) בסוף החתונה, שבו רוקדים גברים מהמשפחה, רבנים חשובים ובסוף גם החתן הצעיר עם הכלה הנבוכה ע"י שמחזיקים בקצוות סרט בד ארוך. החרזן מעורר את הרגש והדמעות של כולם, כשחורז על בני המשפחה הקרובים חרוזים המסכמים את חייהם וגם על אלו שלא זכו להיות בשמחה ונפטרו כבר לעולמם.

מנחה תהלוכת ספר תורה – בני כל העדות נוהגים להוליך בתהלוכה ססגונית, ספר תורה חדש שנכתב עבור בית כנסת. בני עדות המזרח גם מביאים מנחה שיודע בדרך כלל גם לשיר, שיעורר את הקהל לשמוח, לרקוד והכי חשוב לעצור כמה פעמים בדרך על מנת להתרים את הקהל עבור הזכות להחזיק ולהוליך את ספר התורה בידם בתהלוכה קדימה.