"טוקר", תכניתו של מנחם טוקר שמשודרת בזכיינית ערוץ 2 "רשת", מועמדת לפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, כך נודע הערב (חמישי) ל"כיכר השבת". סיכוייה של "טוקר" לזכות בפרס אינם גבוהים, אך עצם המועמדות לפרס מהווה הישג של ממש עבור התכנית.
למועמדות לפרס הגיעו מספר תכניות מכל ערוצי הטלוויזיה, שאחת מהן תיבחר ותזכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע. "זה מאוד מעניין, כי התוכנית לא זוכה לצפייה הכי גדולה - היא משודרת בשעה 12 בבוקר ובשידור חוזר בלילה, ככה שהצפייה בה לא הכי גדולה. הממוצע השבועי הוא 5% רייטינג - כולל השידור החוזר".
התכנית "טוקר" משודרת ב"רשת" מזה כשלוש שנים ועד כה שודרו במסגרתה כ-200 תכניות. במסגרת התכנית מתארחים מוזיקאים, פוליטיקאים ואורחים נוספים. השבוע למשל, רואיין בה סגן שר הביטחון אלי בן דהן. "זו הנקודה היחידה בערוץ 2 של חיבור לדת ומסורת" אומר טוקר.
איך זה באמת להיות מגיש חרדי בערוץ כללי? "אני לא אתחיל להגיד לך מילים מתפלספות כמו קידוש השם וכ"ו" אומר טוקר, "אבל ברמה האישית אני מרגיש שזה הישג גדול, כי כל דתי וחרדי בטלוויזיה שמים אותו ככתב לעניני דתות, אף אחד לא קיבל תוכנית אירוח ממש. לכן בקטע האישי זה הישג מקצועי גדול, אבל בקטע של הדת בהחלט אני מרגיש אחריות גדולה על כתפיי ובמקומות כאלו אתה צריך להיות הרבה יותר מסוייג, לשמור ולייצג".
"אגלה לך סוד. אני אוהב רדיו הרבה יותר מטלוויזיה" מספר טוקר, "בשונה מרדיו, בטלוויזיה צריך להתאפר, יש הכנה כבדה מראש, ימים שלמים של תחקירים שצריך לקרוא ולהגיע מראש לאולפן. אני איש רדיו, אני אוהב לבא לשדר, לא אוהב טלוויזיה", עם זאת הוא מוסיף ש"מבחינת הזכייה - זה הישג והגשמת חלום מבחינתי".
"צריך להיות טבעי ונחמד" מקנח טוקר לסיום בטיפים למגישים. "אתה צריך להיות עם חוש הומור, לתת למרואיין לדבר - אבל לדעת איפה לעצור. אני חושב שההישג שלי ברדיו ובטלוויזיה הגיע כי ידעתי היכן לעצור. הצופה בבית לא אוהב שמאריכים לו, הוא אומר "יאללה, תן לי ריטלין'".