בעיתון "המודיע", בטאון תנועת "אגודת ישראל", מקפידים להתהדר במשך שנים ארוכות על הצנזור העצמי ועל העובדה שלא הכל ניתן לדיווח. אמנם כלל העיתונות החרדית אינה מדווחת על נושאים פלילים ופשעים אולם בהמודיע מקפידים על כך בחומרה יתירה.
הבוקר מפרסם העיתון מאמר מיוחד תחת הכותרת "מה כן ומה לא", בו מבהיר את עמדת העורכים מדוע כמעט ולא דיווח המודיע על פרשת דומא.
"איננו מהתוקפים את השב"כ על רקע עצורי פרשת דומא וגם איננו משבחים אותו כשטוען שמטפל בעצורי הפרשה לפי החוק ולא יותר. בכלל, כל העיסוק הזה בטיפול של המשטרה או השב"כ תופס אצלינו דיווח יבש בלבד", נכתב במאמר.
"כללית", מדגיש המודיע, "לדעתינו העיתון ליהודים חרדים ממוסגר מלכתחילה למסגרות ברורות של חובת הציבור לדעת ושל זכות הציבור שלא לדעת. מה נותן ומה יתן לציבור חרדי שאין לו כל קשר, אפילו בדיל של קשר ל"פרשת כאלו או אחרות" לנהל בה שקלא וטריא".
העיתון מציין כי פעמים רבות נשאלים ע"י קוראים מדוע ולמה על נושאים מסויימים מרחיבים את הכתיבה ואילו על אחרים ממעטים את ההתייחסות עד כדי דיווח יבש ועניני בלבד.
"התשובה שלנו ברורה. מה התועלת של הציבור שלנו, מה רווח חינוכי, מוסרי וערכי יגיע לו מהגירסה ומהטחינה של החוקרים והנחקרים כאחד. אין כל הצדקה לעיתון חרדי להתעסק עם נושא שהוא רחוק מאיתנו משני עברי המתרס שלו, תודה לה'", כותב העיתון.
המודיע מציין לקראת סיום כי בכל יום כמעט ישנם התלבטויות רבות בנוגע למידעים וחדשות על מה ניתן לדווח אולם מציין: "חובתינו להעריך נכון, בלב רגש ובמוח צלול מה לא להכניס לעיתון. הרבה יותר קל להחליט מה כן, קשה יותר להחליט מה לא. ואם אנו נוקטים לעיתים לחומרה על כך גאוותינו ואמיתות דרכינו".