שתיקה שווה אלף מילים / שלהבת חסדיאל

כמו בסרט נע ונד, המרקעים וגלי האתר מתמלאים מיד בבלה בלה כמו חול, ומיודענו מר שר בטחון-פנים-ממ"ז-מפכ"ל ושות', זוכים לחשיפה הוליוודית, לא פחות מפריים-טיים, כדי להשמיע לנו את עצמם שוב ושוב מכריזים. מתראיינים. מצהירים ובעיקר מגחיכים עצמם לדעת, לעיני כל: "נמגר את הטרור, ולא נישבר", "מדינת ישראל תדע להגן על עצמה ואוי ואבוי למי שיכה בנו", לא פחות... מה אתה אומר? מר ביטחון פנים, ולמה אתה נשמע כמו תקליט שבור, שהוציאו מהזיכרון הלאומי השחור מהפיגועים של טרום עשור ועשוריים? ומתי תבין שאתה כבר לא רק לא נשמע מאיים, אלא גם גורם לאויבנו לחייך ביום כה נורא בשבילנו, אזרחי ישראל המוכים?

ולעזאזל המקצועיות של התקשורת שלנו. נסו לדחוף אייטם משומש ב'בוקר טוב ישראל' או 'ערב חדש'. לא ביקשנו 'מהדורה מרכזית' וגם 'ראשי ב-ynet. אין לכם סיכוי. כמובן.

אך הנה, איזה פרץ סולידריות והזדהות עם המצוקה התקשורתית-פוליטית, של כל אלה שלא מחדשים מאומה אלא בעיקר מלאים בעצמם במילים שדופות, ואנו נופלים ברשתם, משל הכריזו על תיקונים במגילת העצמאות או הצטרפו כעת למפלגת מרכז-שמאל בראשות עמיר פרץ. לא פחות.

רעמי האירועים עדיין ברקע, חלק הנפגעים עדיין לא פונו מהזירה, ומר האחראים על ביטחוננו שוב כבר כאן. "אנו פועלים בנחישות וניערך, נגייס ונמגר". נו באמת, כמה פתטי זה נראה ונשמע מצדם אך גם ובעיקר מצדנו, כלי התקשורת שנותנים להם במה.

מה צריך עוד לקרות כדי שיבינו עורכי החדשות, המגישים וכתבי השטח, שהמפכ"ל, הממ"ז, השר לבט"פ וכל היתר - כבר לא אייטם. לא שווים פריים טיים, גג אזכור במבזק.

איזו מתנה או פרס מגיע לנבחרינו על אוזלת ידם מול טרור משתולל ברחובות בירתנו? איזה אייטם זה לשמוע מנטרות חלולות, פנים נחושות, אמירות מדשדשות והכרזות שדופות, שחוזרות על עצמן בלופ כמו דיסק שרוט?!

ותארו לכם יועץ התקשורת של אהרונוביץ שמקבל שלילי לבקשת ראיון אחרי הפיגוע הבא (חלילה) "נמאס לשמוע אותו דבר, תביא ביטחון ותקבל פתיחת מהדורה" – האמינו לי, זה אולי יזיז את הבוס שלו לעשות את המוטל עליו, למנוע את הדריסה הבאה ולעצור את שפך הדם הנורא הזה.

אבל אם נמשיך לתת להם במה שוב ושוב, כאילו היו מושיענו הדגולים, למה להם לעבוד קשה? מר ביטחון-פנים תמיד על הקו.