מבט מהצד: אל כינוס מועצות גדולי התורה אמש (שני) הגיעו הכתבים לענייני חרדים מכלי התקשורת הכלכליים בכדי לסקר את החלטות של המנהיגים החרדים.
יצאנו לבדוק כיצד הכתבים שהביאו לקורא החילוני את ההיסטוריה שהתחוללה במגזר, רואים את הכינוס ההיסטורי שהצליח לאחד שורות.
קובי נחשוני, מאתר ynet, טוען כי ניתן להסתכל על הכינוס רק דרך הפילוג הליטאי. "לצערי, אי-אפשר להסתכל על הכינוס הזה, שבאמת היה מפגן נדיר ומרשים של אחדות, אלא דרך המשקפיים של הפילוג במחנה הליטאי - ובמיוחד כאשר על הפרק עמד אחד הנושאים שבלב המחלוקת".
"ואם כך, חייבים לומר שהזרם החרדי המרכזי כולו עשה אתמול כמה צעדים ימינה והתקרב לעמדה התקיפה של הרב אוירבך: העצרת בז' אדר ב' תהיה של 'מחאה', כלומר הפגנה, ולא רק 'תפילה וזעקה' כמו שהיו רוצים בבני ברק, וגדולי הדור כולם מדברים לראשונה על האפשרות לאסור על תלמידי הישיבות התייצבות לצו ראשון. כל זה קורה בכינוס שהפלג הירושלמי בכלל לא היה גורם משפיע בו, ובטח שלא שותף בקבלת ההחלטות", מוסיף נחשוני.
נחשוני מוסיף ואומר כי "על הרעיון החכם להסית את האש מלפיד לנתניהו והסעיפים ההצהרתיים החריפים נגד החוק הייתה במלון ויז'ניץ הסכמה מקיר לקיר, אחדות של ממש, אבל שלא נתבלבל: בשערי חסד יכולים להיות הבוקר מאוד מרוצים".
יקי אדמקר, כתב לענייני חרדים באתר וואלה! סבור כי המנצח הגדול של הכינוס ההיסטורי אמש הוא הרב שמואל אוירבך. "במשך יותר משנה מתנהל הקרב על ההנהגה החרדית-ליטאית", מסביר אדמקר, "מאז שאסר הרב אוירבך על תלמידיו שלא להתייצב בלשכות הגיוס ומאז התמודדו אנשיו בבחירות המקומיות, ניסו גורמים בציבור הליטאי לדחוק אותם החוצה". לדבריו, "לראשונה קיבל הערב הרב אוירבך הכרה רשמית".
אדמקר טוען כי זה קרה כשהאדמו"רים והרבנים אימצו כמעט באופן מלא את הקו המיליטנטי שמוביל הרב אוירבך בחודשים האחרונים במאבק נגד הגיוס, "מי שעובר על מסמך החלטות שיצא הערב ממלון ויז'ניץ בבני ברק - יכול לחשוב שהרב אוירבך הוא זה שניסח אותו".
אחת הדוגמאות לכך, הוא מציין, היא שאלת ההתייצבות בלשכות הגיוס, "המועצות קבעו כי האיסור להתייצב - יישקל בחיוב, דבר שספק אם היו מסכימים עליו אם המועצת של 'דגל התורה' הייתה מתכנסת לחוד".
לסיום הוא מתייחס לעובדה שהחסידים, ליטאים והספרדים ישבו הערב סביב שולחן אחד: "כמדומני שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל האדמו"רים והרבנים מכל הפלגים והזרמים ברחוב החרדי - ישבו סביב שולחן אחד. חבל שזה קורה רק כשהחרדים מרגישים מאוימים".
עקיבא נוביק כתב לענייני חרדים בעיתון "ידיעות אחרונות" אומר כי "האחדות החרדית מרשימה מאד, ומרשימה אף יותר העובדה שגדולי הדור מתאחדים כך נגד חוק שכשקוראים אותו לעומק מבינים שכמעט אינו מאיים על עולם התורה החרדי".
נוביק סבור כי ההחלטות שהתקבלו בוועדת שקד היו טובות עבור הציבור החרדי: "בעבודה מיתוגית מרשימה מאד הצליחו העסקנים לצבוע את חוק שקד בצבעים טראגיים, למרות שאם 'ועדת גפני' או 'ועדת אטיאס' הייתה מנסחת חוק זהה, כנראה שלא היה כינוס ולא עצרות תפילה, ויתד נאמן לא היה נראה בימים האחרונים כמו גירסה מודרנית של מגילת אסתר".
נוביק מספר כי התרגש לחזות במנהיג הציבור הליטאי מגיע לכינוס: "אגב, אישית התרגשתי מאד לראות את הרב שטיינמן מתאמץ ומגיע, וזכיתי לברך 'שחלק מחכמתו ליראיו'".
מנגד, עיתונאי חרדי, המסקר היטב את הנעשה הציבור החרדי, דוחה בתוקף את הטענות כי מדובר בניצחון של הפלג הירושלמי ושל הקו הקיצוני שהוביל הרב אוירבך וטוען כי "יש לזכור שאת הכינוס ארגן מרן הגראי"ל שטיינמן, כך שכל דבר שאירע בו, נעשה על פיו, מה גם שהרב אוירבך הוא זה שהגיע לכינוס שיזם הגראי"ל ולא להיפך".
"מלבד זאת", הוא מוסיף, "הגראי"ל מעולם לא אסר לחלוטין מחאות או אי התייצבות, אלא סבר שיש לנהוג בשיטה אחרת, שעיקרה, התחילה השתדלות שכוללת גם התייצבות. אך כעת, ראש הישיבה ראה לנכון כי יש להחריף את הטון וכך נעשה וכך ינהג כל הציבור החרדי".