לפני כחמישה ימים נערכה ישראל לתרחיש צונאמי אפשרי, זאת בעקבות יותר מ-2,000 רעידות אדמה שהתרחשו בסמיכות לקבוצת האיים סנטוריני ביוון, כאשר עשרות מהן היו משמעותיות, בעוצמה של 4.5 ומעלה. הרעידה החזקה ביותר שנמדדה הגיעה לעוצמה של 5.3.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
סגן ראש המל"ל כינס דיון דחוף, והנחה את גופי החירום ומשרדי הממשלה להיערך לאפשרות של גל צונאמי. משרד האנרגיה נערך למנוע פגיעה בתשתיות ייצור החשמל, כולל מתקני התפלה, ולפינוי עובדים. המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל קיימו הערכת מצב בין-ארגונית והגדירו שטחי כינוס אחוריים לסיוע לאזרחים. משטרת ישראל התבקשה להגדיר אזורים מוגדרים כשטחי כינוס אחוריים למצב שבו יהיה צורך להפעיל כוחות סיוע לאזרחים.
צונאמי בעולם
מקור המילה "צונאמי" הוא בשפה היפנית, שפירושה הוא "גל בנמל", כלומר גל המגיע אל החוף. לרוב יופיע גל ארוך מאוד בגלל התרוממות פתאומית של קרקעית הים, בגלל רעידת אדמה או גלישה של הקרקע. כשגלי הצונאמי מתקרבים ליבשה, מהירותם מואטת וכתוצאה מכך הם מתרוממים גבוה ונוחתים על החוף בעוצמה רבה.
כפי שמשתמע ממקור השם, לאורך השנים יפן הייתה הקורבן הגדול ביותר של תופעת הטבע ההרסנית הזו ומרבית מקרי הצונאמי התרחשו באוקיינוס השקט, הגדול שבאוקיינוסים, המקיף את ארץ השמש העולה.
צונאמי בישראל
במקום השני אחרי האוקיינוס השקט נמצא הים התיכון. כ-25% מכלל אירועי הצונאמי בעולם התרחשו בים התיכון. כלומר, למרות שבישראל כמעט ואין אדם הזוכר אירוע צונאמי קטלני שהתרחש, ברמה ההיסטורית זה לא נדיר, וגם אם בסופו של דבר הוא לא יגיע היום או מחר, בהחלט ישנה סבירות שנראה בארץ צונאמי במהלך חיינו. למזלנו, ישנן גם התראות מספקות וגם דרכים יעילות להיערך.
למרות שהסיכוי לצונאמי בישראל נמוך, הוא קיים. על פי הערכות פיקוד העורף, צונאמי בישראל יכול להגיע לגובה של חמישה מטרים באזור החוף, ועד מאות מטרים לפנים היבשה, בעיקר בפתחי הנחלים. ערי החוף בישראל, כגון תל אביב, חיפה, אשדוד ואילת, נמצאות בסיכון מוגבר לצונאמי בשל קרבתן לים.
על פי פורטל פיקוד העורף, בעבר פקדו את חופי ישראל אירועי צונאמי קטלניים בשנים 1222, 1303, 1870 ו-1908. גם בשנת 1956 התרחש צונאמי קטן, אז הגיעו גלים בגובה של כמטר לנמל חיפה וגרמו לנזקים קלים באזור החוף.
לפי מחקרים, ישנם מספר מקורות אפשריים לצונאמי באזור:
- רעידות אדמה – פעילות טקטונית באזור השבר הסורי-אפריקאי, הים האגאי או קפריסין יכולה לגרום לגלים שיגיעו לחופי ישראל.
- מפולות תת-ימיות – תזוזות בקרקעית הים עלולות לגרום להיווצרות גלים חזקים.
- התפרצויות געשיות – פעילות געשית בים התיכון, כמו בהר הגעש סנטוריני הנמצא בדרום הים האגאי, עלולה ליצור גלי צונאמי.
איך מתמודדים עם צונאמי?
- במקרה של רעידת אדמה בים התיכון, ישראל אמורה לקבל אזהרה של לפחות שעתיים לפני שהגל יגיע.
- ברגע הישמע האזהרה, יש להתרחק לפחות קילומטר מן החוף ו/או לגובה של 10-20 מטר מעל פני הים.
- במספר ישובים בישראל הותקנו שלטים המראים לאן כדאי לברוח במקרה של התראת צונאמי. אלה בדרך כלל יהיו מסלולים בהם ניתן להתרחק מן הים במהירות וללא חסמים ותוך כדי כך גם לצבור גובה, וזאת מבלי להתקרב לנחלים או נמלים. (שלטי האזהרה הנ"ל הוצבו בחופי ישראל במהלך 2016 בעקבות המקרה המשמעותי האחרון של אסון צונאמי בחופי יפן במרץ 2011, שהוביל לאסון הכור הגרעיני בפוקושימה, והעלה גם כאן בישראל את המודעות).
- אם להערכתכם לא תספיקו להתרחק מן החוף, יש לעלות לגובה 4-5 קומות. צונאמי מאוד אינטנסיבי יכול להפיל בניין, אבל הסיכויים לכך נמוכים וזה פתרון עדיף על פני שהות על הקרקע.
- לפעמים מגיעים כמה גלי צונאמי. הראשון הוא בדרך כלל הגדול ביותר, אך לא תמיד, ולכן יש להקפיד על זהירות עד קבלת מידע כי הסכנה חלפה.
עם זאת, גם אחרי שהגלים שוככים, בימים הראשונים אחרי הצונאמי הרחובות הקרובים לחוף עלולים עדיין להיות מוצפים, כך שמי שמצאו מקלט בקומות גבוהות, עלולים להישאר תקועים שם זמן מה, עד הגעת חילוץ.
לאחר פגיעת גלי צונאמי עלולה להיות פגיעה בתשתיות, כולל בתשתיות החשמל והמים, וגם פגיעה בכבישים עיליים או גשרים. במקומות בהם הגל פגע באנטנות סלולריות, יכולות להיות בעיות תקשורת, וייתכן שמאגרי מים מתוקים יזוהמו במי ים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה שאחראית על הנושא בישראל, הגישה לממשלה ב-2014 דו"ח המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונאמי: פגיעה בתחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתת מתקני התפלה.