הממשלה צפויה להצביע הלילה (חמישי) על פיטורי ראש השב"כ רונן בר. הערב, באיחור של כחצי שעה, החלה הישיבה, ללא השתתפותו של בר. גלי בהרב מיארה מופיעה בישיבה. זאת למרות הודעתה כי מתנגדת לפיטורין.
עם תחילת הישיבה שיגר מכתב חריף לשרים - שבו תקף בחריפות את ההחלטה לפטרו והודיע כי הוא מחרים את הישיבה. גורם בכיר בממשלה אמר כי בר "יפוטר הלילה", וגורם מדיני תקף את בר בחריפות רבה.
לדברי הגורם המדיני, "ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר".
מכתבו של בר
"אתמול בלילה פורסם כי הממשלה עתידה להתכנס היום לדון בהפסקת כהונתי כראש שירות הביטחון הכללי. מדובר בישיבה שנקבעה בבהילות. זאת בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה", הוא פתח.
"כמי שמשרת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר, כבר הפתח הדברים, כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ומפקד ראש שב"כ במיוחד".
בהמשך מכתבו כתב כי הטענות להדחתו הינן "מופרכות ואינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שב"כ למלא את תפקידו, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".
הוא המשיך וכתב כי מאז שנכנס לתפקיד ובמיוחד מאז תחילת המלחמה, מתקיים שיתוך פעולה אינטנסיבי ויעיל בינו לבין נתניהו. לדבריו, נתניהו אסר עליו לקיים פגישות עם שרים במהלך השנה האחרונה - הנחייה "שספק אם יש לה בסיס בחוק", לדבריו. הוא הביע בשל כך הפתעה מכך שנתניהו טען לחוסר אמון ביניהם.
בהמשך התייחס לנושא החטופים ועקץ: "אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה. בפועל הרקחת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים".
את מכתבו חתם באזכור החטופים שעדיין נמצאים בעזה. "השב"כ בכלל ואני כעומד בראשו בפרט נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין כוונתי לסטות מכך ולו בפסיק. את המענה המלא והמפורט לטענות העולות מהצעת ההחלטה, וכן את המניעים העומדים מאחוריה, אפרוס במלואן בפני הפורופם שייקבע, בהתאם להחלטות הגורמים המשפטיים המוסמכים".