מ'עד הלום' ועד האיום על תל אביב | כשההיסטוריה ממצרים - שוב מהדהדת

"אלף כלי רכב מצריים מתקדמים צפונה"

בה' באייר תש"ח (15 במאי 1948), שעות ספורות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, חצה חיל המשלוח המצרי את קו הגבול הבין-לאומי באזור רפיח. הכוח המצרי נע צפונה בציר החוף, כשהוא נעצר תחילה במג'דל (כיום אשקלון). ימים ספורים מאוחר יותר, בי"ח באייר תש"ח (28 במאי 1948), המשיך הכוח בתנועה צפונה, ללא הפרעה.

אלא שצה"ל כבר נערך לבלימת ההתקדמות המצרית. בג' באייר תש"ח (12 במאי 1948), במסגרת מבצע ברק, פוצצה פלוגה ב' מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את ג'סר איסדוד - הוא גשר עד הלום. המהלך הוכיח את עצמו: בי"ט באייר תש"ח (29 במאי 1948), כשנכנס הכוח המצרי לאשדוד והמשיך צפונה, הוא נעצר בגשר המפוצץ.

באותו ערב התכנסה הממשלה הזמנית לדיון דחוף. "קיבלנו ידיעה מדאיגה שטור גדול של המצרים, כאלף כלי רכב, מתקדם צפונה דרך אשדוד", דיווח דוד בן-גוריון לחברי הממשלה. "נתנו הוראות לחיילותינו הנמצאים בסביבה זו".

בן-גוריון המשיך וסיפר על תוכנית מקורית שהשתבשה.

המסרשמיטים נגד הספיטפיירים

"המסרשמיטים צריכים היו לעשות את הפעולה הראשונה לאור הבוקר - להפציץ את בסיס הספיטפיירים המצריים באל עריש. זוהי שנסה להשמיד מספר של ספיטפיירים. אבל לאחר ששמענו על התקדמות המצרים החלטנו להפעיל מיד את המסרשמיטים שיפציצו את הטור", אמר בן גוריון.

ואכן, לפנות ערב הופתע הכוח המצרי מתקיפה אווירית של ארבעת מטוסי האוויה S-199 (מסרשמיט) הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. אם כי, כפי שמציינים המקורות ההיסטוריים, נזק משמעותי לא נגרם לכוח המצרי בהתקפה זו.

הקרב על הגשר נמשך.

בליל כ' באייר תש"ח (30-31 במאי 1948) פשטו שתי פלוגות מחטיבת גבעתי על הכוח המצרי שבאזור הגשר. יומיים לאחר מכן, בליל כ"ב באייר תש"ח (2-3 ביוני 1948), החל מבצע פלשת. למרות שהמבצע לא הצליח לעקור את הכוח המצרי ממקומו (דבר שהתרחש רק במסגרת מבצע יואב), הוא הצליח לרתק את הכוח המצרי לעמדותיו.

השם "עד הלום" הוצע על ידי הרמטכ"ל דאז, יגאל ידין, "כי עד נקודה זו הגיעו המצרים בפלישתם וכאן ספגו מהלומותינו". מעניין לציין כי בתחילה, בשנת תשי"ב (1952), כשדנה ועדת השמות הממשלתית בשם עבור יישוב שתוכנן להיבנות במקום, השם "עד הלום" קיבל רק שני קולות, לעומת שלושה קולות שניתנו לשם המקוצר – "הלום". אולם ב-31 באוגוסט 1952, השם "עד הלום" הפך לשמו הרשמי. אף שבניית היישוב לא יצאה לפועל, נשאר השם צמוד לגשר ההיסטורי.

לאחר מלחמת העצמאות שוקם הגשר, וכיום הוא חלק ממחלף עד הלום המודרני. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים הוקמה בסמוך לגשר אנדרטה דמוית אובליסק לזכר חללי הצבא המצרי. האנדרטה, שהוקמה כחלק מהסכם השלום ובתמורה להשארת האנדרטאות הישראליות ברחבי סיני, נושאת כתובות בארבע שפות: ערבית, עברית, אנגלית וכתב הירוגליפי.

שבעים וחמש שנים חלפו מאז נעצר הצבא המצרי בגשר עד הלום. בינואר תש"ע (2010) חנכה החברה הלאומית לדרכים את מחלף עד הלום החדש, פרויקט שכלל את שחזורו של הגשר העות'מאני שפוצץ במבצע ברק. בשיתוף עם רשות העתיקות, נשתלו כאלף עצים חדשים ובוצעו עבודות נרחבות לפיתוח נופי.

כיום, ממערב לגשר, נמצא פארק עד הלום ובו קיר הנצחה לנופלים, לצד הפילבוקס ועמדת הוויקרס מימי המנדט הבריטי. הפילבוקס, שהוקם על ידי שלטונות המנדט להגנה על הגשר מפני חבלה של אנשי כנופיות במהלך המרד הערבי הגדול, עומד כעד אילם לשכבות ההיסטוריה של המקום.

ראוי לציין כי הגשר עצמו נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני על יסודותיו של גשר קדום מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית. הוא שימש כחלק מדרך יפו-עזה בקטע שבין יִבְּנא למג'דל, ונקרא אז ג'סר איסדוד.

והנה כעת, כשחבר פרלמנט מצרי משמיע איומים על כיבוש תל אביב, מתברר שגשר עד הלום הוא לא רק אתר היסטורי, אלא גם תזכורת חיה למורכבות היחסים בין שתי המדינות.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

האנדרטה דמוית האובליסק לזכר חללי הצבא המצרי, הניצבת לצד אתרי ההנצחה הישראליים, מסמלת אולי יותר מכל את המעבר מעימות לשלום - ואת השבריריות של אותו שלום.