![לירי אלבג, בחזרתה הביתה](https://images.kikar.co.il/cdn-cgi/image/format=jpeg,fit=contain,width=1200/2025/02/09/87359400-e6d6-11ef-a4d3-d3790dace9dd__h533_w800.jpg)
![לירי אלבג, בחזרתה הביתה](https://images.kikar.co.il/cdn-cgi/image/format=jpeg,fit=contain,width=1200/2025/02/09/87359400-e6d6-11ef-a4d3-d3790dace9dd__h533_w800.jpg)
מאז שחזרה לירי אלבג, יחד עם חברותיה התצפיתניות, משבי חמאס לפני כשבועיים, היא שואלת שאלות רבות. "אנחנו לא שואלים אותה, אבל שומעים רק מה שהיא מספרת", תיארה אימה שירה בריאיון שהעניקה הבוקר (ראשון) לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב'. "היא מדברת הרבה, משתפת".
בריאיון שיתפה האם בשביבים אחדים ממה ששמעה מבתה על תקופת השבי. לדבריה, בחלק מהזמן הייתה לירי יחד עם אגם ברגר. הקשר ביניהן התהדק מאוד והן עשו צמות זו לזו. לעיתים הן עבדו יחד בבתים של משפחות והתייחסו אליהן כמשרתות.
האם סיפרה כי היו משפילים את הבנות. "היו דירות מסתור שבהן הילדים הקטנים של בעלי הבית היו מסתובבים ויורקים עליהן". הבנות הועברו במהלך תקופת השבי ממקום למקום ולעיתים שהו במנהרות מתחת הקרקע.
בין היתר הוסיפה האם כי יש לבתה כעס כלפי "המפקדים שהשאירו אותן לבד ושלא הייתה מספיק שמירה". הבנות התצפיתניות ראו את רגעי הזוועה באותו בוקר שמחת תורה. הן היו שם כאשר כבשו את המוצב. לדברי האם, בתה לא רוצה לחזר לצבא כרגע, אבל "הכל פתוח".
עוד ציינה כי במהלך תקופת השבי היו מצלמים את הבנות ושחלק מהסרטונים עוד לא פורסמו. היה שלב שבו בתה ביקשה שיצלמו אותה כדי לתת למשפחתה אות חיים.
בשלב מסוים בתקופת השבי, כך שיחזרה לירי להוריה, הפסיקו התצפיתניות לשמוע רדיו. עד אז המחבלים שמעו אל ג'זירה, והבנות שהחלו להבין ערבית הצליחו להבין מהשידורים את ההתרחשויות. מה שהחזיק אותן, הן אמרו, היו העצרות שנערכו עבורן, בקריאה לשחרורן.