לאחר מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ הדורשות כי השופטים יורו לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח השבעה באוקטובר, הערב (שני) הגישה הממשלה את תגובתה לבג"ץ, אותה הגיש עורך הדין מיכאל ראבילו. בתגובת המדינה נכתב כי לבג"ץ אין סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
על פי הפרסום במעריב, עו"ד ראבילו כתב לשופטי בג"ץ כי "חוק וועדות חקירה קובע במפורש, כי הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. סמכות שברשות זו, קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר ובית משפט נכבד זה קבע להלכה מפורשות, כי "הקמת ועדת חקירה ממלכתית ענין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". לאור האמור, יש לדחות את העתירות על הסף".
עוד הוסיף ראבילו כי בעבר, בזמן חקיקת החוק, "היה מי מבין חברי הכנסת, שהסתייג וביקש כי לא רק הממשלה תוכל להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אלא גם בית המשפט העליון, וזאת מחשש שהממשלה תימנע מלפעול להקמת ועדת חקירה מסיבות לא ענייניות. רוב חברי הכנסת לא קיבלו את עמדתו, והתיקון האמור לא התקבל. לכן, מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית".
לצד ההסתמכות על "חוק וועדות החקירה", ביקש ראבילו מהשופטים לדחות את העתירות על הסף גם מכח עקרון הפרדת הרשויות. לדבריו, "החלטה על הקמת ועדת חקירה כפי שמבוקש בעתירות, נוגעת לעניינים ציבוריים-מדיניים, היורדים לשורש סמכותה החוקתית של הממשלה כ"רשות המבצעת" של המדינה, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, וכמפקדת העליונה של צה"ל, בהתאם לחוק יסוד: הצבא. התנהלות הממשלה בעניינים כאלה, נתונה לביקורת הכנסת והאורגנים שלה וכן למשפט הציבור, ובית המשפט הנכבד לא מתערב בה".
עו"ד ראבילו ציין כי "חוק ועדות חקירה איזן בין הכח שניתן לממשלה לכח שניתן למערכת המשפט. על פי החוק, הממשלה היא זו שמחליטה האם יש בכלל צורך להקים ועדת חקירה והיא זו שמחליטה מה העניין שיהיה נושא החקירה. נשיא בית המשפט העליון, לעומת זאת, ממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית. לצד איזון זה קיימים כלי חקירה אחרים (ועדת בדיקה ממשלתית, ועדת בירור, ועדת חקירה פרלמנטרית ועדת חקירה המוקמת על ידי הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת). אם כדרישת העותרים, בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק".