צבי חסיד בכיכר החטופים: "כמו אברהם אבינו ולוט, חובה עלינו להחזיר את אחינו משבי חמאס"

אתמול (יום שלישי), התקיים אירוע ״שרים יחד לשובם״ כמידי יום שלישי, בכיכר החטופים בת״א.

מדבריו של צבי חסיד:

״נהוג לומר שלעם ישראל יש זכרון קצר. שוכחים מהר ושוקעים בחיי היום יום. זה אולי נכון כשבאים לקלפי. אבל המציאות היא דווקא ההיפך, אנחנו עם הנצח שאמונים לזכור כל יום מאין באת, לאן אתה הולך וכו', אנחנו עם ששומר לדורות ימים טובים וימי אבל ומשבר.

אז אני כאן גם כדי לזכור ולהזכיר שקצת יותר משנה, היינו בזוועות יישובי העוטף, במסיבת המוות ברעים, במיגוניות שהפכו למלכודות מוות, ברכבים הבוערים על כבישי הדרום ובצידי הדרכים שהושלכו בהן גופות כדומן.

שהיתי ימים ולילות במחנה שורה שהפך לשערי הגיהנום עליי אדמות, וכך באבו כביר, המראות, הריחות והזוועות לא משים מאיתנו לרגע.

אותו שטן, אותם חיות בדמות אדם, שטבחו, רצחו, התעללו, בזזו והשפילו, הם אלו שמחזיקים באחינו ואחיותנו החטופים, אם זה במתים ואם זה בחיים. קול דמי אחינו זועק אלינו מן האדמה, אלה הקבורים באדמה, במנהרות החמאס, החיים והמתים.

איך ניתן לשבת בחיבוק ידים כל עוד הם לא שבו הביתה?

אנו מרבים להשוות את הזוועות כמעשי הנאצים של דורנו ובצדק. אני רוצה להשוות גם את השתיקה. העולם שהיה אדיש ושתק הוא אותו עולם שהיום שותק לנוכח הזוועות הללו וחמור מכך אלה מתוכנו ששותקים.

השבוע פרשת לך לך, אברהם אבינו יצא למלחמה להצלתו של לוט בן אחיו,   אברהם היה היהודי הראשון שנטל נשק לידיו להציל חטוף מן השבי, כי יהודי חייב לפדות שבויים ויהודי חייב לשחרר חטופים.

כתוב בפרשה "וירק את חניכיו", הוא קרא לבני ביתו ודיבר איתם כשפניו ירוקות, של אדם שיודע שיוצא למלחמה ולא בטוח שישוב. לוט לא היה צדיק, הוא עזב את אברהם לפני כן וחבר לסדום. זה לא היה חייל, ולא מלח הארץ, לא חברי ההתיישבות ולא צעירים שלא טעמו טעם חטא. אבל הוא ידע שאם הוא לא יציל את לוט, אז הוא לא אברהם, הוא לא עברי, כמו שפוסק הרמב"ם: "אין לך מצווה כפדיון שבויים".

אנחנו בני אברהם וזה לא משנה מה אתה, חילוני או דתי, מאמין או פחות, אם עברי אתה, חובה עליך לעשות הכל כדי להציל את אחינו החטופים ולהשיבם לביתם, בתפילה, בדורון ובמלחמה.״