בפרשת בראשית ונח סכום השנים הוא דבר שקשה להתעלם ממנו, מאות רבות של שנים להם זוכים הקדמונים הוא דבר פלא כאשר המופלגים שבהם אף נושקים לאלף שנים, ולא בכדי כאשר ילדים פוגשים באיש קשיש בין שמונים לתשעים הם יכנו אותו ‘סבא מתושלח’.
כיום במדד תוחלת החיים מובילה מדינת יפן, כאשר תוחלת החיים לגבר עומדת על 80.5 לגבר ולאשה 86.8. ישראל ממוקמת במקום 8 ברשימה עם הממוצע 80.6 לגבר ולאשה 84.6.
ובתחתית הרשימה סיירה לאון בה הגבר מאפיל לגיל 49.3 והאשה מארכיה ימים עד לגיל 50.8 . אך כאמור לכולנו יש לאן לשאוף.
למה הם האריכו ימים?
לא רק מאדם הראשון (930) ועד לנח (950) זכו לאריכות ימים גם עשרה דורות שמנח ועד אברהם ידעו אריכות ימים מופלגת. וא"כ מדוע כך היו פני הדברים?
בעניין זה רבים ציטטו את דברי הרמב"ם במו"נ (ב. מז) וזה לשון קודשו:
אבל מה שנתפרש בתורה מדיוק חיי אותם האנשים אני אומר שלא חיה אותם החיים אלא אותו האיש האמור לבדו אבל שאר האדם חיו החיים הטבעיים הרגילים ותהיה הנדירות הזו באותו האדם אם על ידי גורמים רבים במזונו והנהגתו או על דרך הנס ונוהג לפי דרכו ולא יתכן לומר בו זולת זה.
כלומר, אותם המוזכרים בתורה לא יצגו את תוחלת החיים הכללית של בני אותו הדור, אלא רק הם זכו למתנת שמים והאריכו ימים ושנים.
הרמב"ן דוחה את דברי הרמב"ם הללו, ולדעתו:
היו אלו ארבע תקופות שתוחלת החיים הלכה והצטמצמה, תקופת האדם היה טבעו לחיות זמן רב, תקופת המבול שהתקלקל האוויר, תקופה ג’ כאשר משל עליהם שינוי האווירות בהפלגה, נתקצרו עוד ימיהם. תקופה ד’. זמן האבות גם כאן נתקצרו ימיהם עוד יותר.
שיטת האור החיים
בתחילת פרשת ויחי (בראשית מז כט) בו מסביר הוא מה נשתנו דורותינו מדורות הראשונים אשר שבעו חיים ואנחנו המפליא בחיים לא יגיע למאה שנה וישא משלו ויאמר:
היה היה מלך גדול אשר חילק לשריו ועבדיו הרבה אבנים טובות ומרגליות לתקנם בתכלית היופי והתיקון ולעשות להם משבצות זהב וקצב לכל אחד את מספר הימים בהם יתקן את אבניו אשר קיבל ובמלאות הימים ההם אסף המלך את אבניו וירא ולא זו בלבד שאינם מתוקנים כהלכתן אלא עוד קלקלו אותם העבדים ולכלכו אותם ויחר אף המלך על העבדים ההם ויקם את בניהם תחתיהם וזרזם וציום שלא יעשו כמעשי אבות וכמו כן המעיט מעליהם העבודה וציוה שלא להרבות עליהם המלאכה וכך יוכלו לסיימה מהר יותר ולא להתרשל בה וראה עוד בגוף לשונו הטהור את משלו אשר משל.
והנמשל הן הנה הדברים הנאמרים במלך ישראל אלוקי עולם ברוך הוא אשר חילק אבנים טובות הם הנשמות הנקראים אבנים יקרות שבאמצעות התעצמות האדם בעשות טוב וריחוק הרע על פי התורה יעשה לנשמתו מעלה עליונה ויאיר אורה מאור תורה ולראשונים התחיל ה' להרבות להם המלאכה ונתן להם נשמות גדולות וכשקלקלו ופרץ ה' בהם פרץ ואת בניהם הקים תחתם משם והלאה הקל ה' מתת רוב הטודח ההוא כדי שתהיה הפקידה קרובה תחתם משם והלאה הקל ה' מתת רוב הטורח ההוא כדי שתהיה הפקידה קרובה וכשראה כי לא יכלו לעמוד היה מחסר והולך להקל והן היום בעונותינו ימי שנותינו בהם שבעים שנה ורבים מבני עמינו לא עמדו בעבודה קלה כזו עכל"ק.