השנה, בשמחת תורה, התכנסו תושבי מצפה יריחו לחגוג ולשמור על רוח של שמחה ואחדות למרות הכאב. רק יום קודם לכן הגיעה הבשורה על נפילתו של ישי מן, בן היישוב, בקרב בגזרת עזה, וזיכרון זה הצטרף לאובדן בשנה שעברה, כשבצאת החג התבשרנו על מותו של אריאל אליהו ז"ל שנפל בעוטף עזה.
וכן בן הישוב גדעון אילני שנהרג בחודש כסליו בעזה.
תחושת השבר התערבבה ברצון ליצור חוויה מתקנת ולחזק את הקהילה, ומבעד לכאב, ביקשו בני מצפה יריחו לחגוג, להתאחד, ולשאוב כוח מהחג הקדוש.
בערב החג, בתי הכנסת ביישוב התמלאו אווירה מרוממת, כאשר כל אחד ביקש לשמוח ולהתקרב באמונה, למצוא רגעי נחמה בלב הקושי. הייתה תחושת חיבור עמוקה, עם כוונה משותפת לשמר את האחדות והאמונה, למרות הכל. אך דווקא בבוקר שמחת תורה, בעיצומה של השמחה, פשטה השמועה בין בתי הכנסת, ועד מהרה היישוב כולו קיבל את הבשורה הקשה: אביעד ניימן ז"ל, בן היישוב ואיש יקר, נפל בקרב בלבנון. האווירה ביישוב התהפכה, השמחה הפכה לאבל כבד, והשקט שרר בכל פינה.
אביעד ניימן, בן 31, נולד וגדל במשפחת ניימן, משפחה ציונית שורשית ומכובדת במצפה יריחו. בני משפחת ניימן ידועים במסירותם לקהילה ולעשייה ציבורית מזה דורות. הוריו של אביעד, אלי (אליקים) ונעמה, גידלו אותו יחד עם 11 אחים ואחיות לאהבת הארץ והאדם, לערכים של תורה וחסד, ואביעד המשיך את דרכם במלוא העוצמה.
כשהגיע זמנו להקים בית משלו, נישא אביעד לשיר מנדלסון, בת היישוב, והם הקימו יחד משפחה לתפארת עם ארבעה ילדים: חגי עודד, צוריה, כרמי ורפאל. אביעד היה אבא ואיש משפחה למופת, ותמיד ניכר בעשייתו הצנועה למען משפחתו והקהילה.
מעבר להיותו אדם משפחה ואיש קהילה, היה אביעד דמות משמעותית גם במישור המקצועי והציבורי. הוא שימש כחבר בוועד ההנהלה של היישוב, ובכל מקום שבו היה, דאג לטובת הכלל בשקט, בנועם ובנחישות. בעבודתו, אביעד היה סמנכ"ל בחברת קרתא נדל"ן, שם הפגין את כישוריו הניהוליים ותחושת האחריות העמוקה שהייתה לו כלפי כל משימה שלקח על עצמו.
עם פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר, התגייס אביעד מיד לשירות מילואים. תחילה נשלח לצפון, לאחר מכן לגזרת עזה, וכעת שוב לצפון, שם נפגש עם גורלו בקרב בלבנון. הוא לחם באומץ ובמסירות למען מדינת ישראל, כשהוא מקריב את חייו מתוך מחויבות אמיתית לארצו, לעמו ולערכיו.
בני מצפה יריחו, קהילה המאופיינת באחדות ובערבות הדדית, מצאו את עצמם שוב כואבים ונפרדים מדמות יקרה ואהובה, דווקא ביום שבו כולנו רצינו לחגוג את החיים, האמונה והקהילה. אביעד ייזכר לעד כלוחם גיבור, איש משפחה וקהילה, אדם של נעם ושל מסירות, שהקדיש את חייו לערכים שעליהם גדל ושאותם הנחיל גם לדור הבא.
