בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הכריע אתמול (ראשון) בעתירה בנושא קיום תפילות במרחב הציבורי ביום הכיפורים וקבע כי אין לאפשר תפילה בהפרדה מגדרית ברחובות העיר.
עם זאת השופט ארז יקואל המליץ לעירייה לשקול בחיוב בקשות לקיום תפילות ללא הפרדה.
כזכור, החלטת עירית תל אביב הייתה שלא לאפשר תפילות בהפרדה במרחב הציבורי, אך נגד ההחלטה הוגשה עתירה שטענה כי נפלו פגמים בהתנהלות העיריה וההחלטה אינה קבילה.
הבקשה לקיים תפילות יום כיפור בהפרדה הגיעו על רקע אירועי השנה שעברה בה היתה התקוממות ציבורית אלימה נגד אותן תפילות ב'כיכר דיזינגוף' שהותירה טעם רע מאוד הרבה זמן אחר כך.
על כך כתב השופט: "ביחס לסוגית ההפרדה, לא מצאתי מקום להחליף את שיקול דעתה של העירייה בשיקול דעתי, משלא שוכנעתי כי ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות המינהלי. היא נסמכת על מקורות ברורים ולא אותרו בה רכיבים של שרירות, אפלייה, חוסר הגינות, היעדר מידתיות או שקילת שיקולים שאינם רלוונטיים"
עם זאת הוסיף השופט כי בנוגע לעצם קיום תפילה (אף שלא בהפרדה) יש מקום לשקול בחיוב את הבקשה. "על רקע אותן בקשות אחרות, ובהתחשב אף במועד המוקדם בו הגישה העותרת את בקשתה שלה, חזקה על העירייה כי תשקול בחיוב את בקשת העותרים לקיום אירוע תפילה"
בתגובה להחלטה, מסרו העותרות וארגון "ראש יהודי": "הציבור החילוני הפסיד. פסק דין שאומר שלא ניתן לשים מחיצה בזמן תפילה, עבור אלו החפצים בכך, ובניגוד לרצון המתפללות החילוניות והמסורתיות שעתרו לבית המשפט, מהווה הפסד לאלפי חילונים ומסורתיים שמעוניינים להתפלל כמסורת ישראל מידי דורות. אין זה מאבק של דתיים מול חילונים. הדתיים ממילא ימצאו פתרונות לעצמם בבתי הכנסת.
למרבה הצער, בית המשפט, למרות האמפטיה שגילה, פיספס את העיקר: ללא אפשרות הפרדה במחיצה לא יהיה מניין כלל משום שלא יהיו שומרי הלכה שיובילו אותו. ולכן, פסק הדין בפועל מביא לתוצאה אבסורדית ופוגענית. קשה להשלים עם העובדה שבמדינת היהודים, לא ניתן לקיים תפילה הלכתית ביום הכיפורים ברשות הרבים למי שמעוניין בכך, לשעות ספורות בלבד. כואב ומצער כאחד".