אלפים ליוו היום (שני) למנוחות את החטופים הרש גולדברג-פולין וכרמל גת הי"ד, שנרצחו בשבי החמאס בעזה וגופותיהם חולצו על-ידי כוחות צה"ל.
בהר המנוחות בירושלים נערכה הלוויתו של הרש גולדברג-פולין הי"ד, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, שנשא דברי הספד. בבארי נערכה הלווייתה של כרמל גת הי"ד, בהשתתפות אלפים, ולבקשת המשפחה הלוויה לא צולמה.
ג'ון, אביו של הרש, ספד לבנו בהלוויה ואמר: "הרש תמיד השתמש בחוכמה שלו. כשהוא היה בן שבע סיפרנו לו שאנחנו עושים עלייה, אמרנו לו שהשם 'הרש' יהיה קשה לישראלים, ושאלנו אם ירצה להחליף או אולי כינוי, הוא אמר בביטחון 'אני הרש, והישראלים יתמודדו'".
האב, המשיך ואמר: "הרש, אני מצטער. אנחנו מצטערים. אנחנו נכשלנו. אנחנו נדחוף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא. נחזיר הביתה את החטופים הנותרים".
לסיום, אמר האב: "החיים שהיו לנו איתך היו ברכה ועכשיו נעבוד כדי שהמורשת שלך תהיה ברכה. אני אוהב אותך".
רייצ'ל, אמו של הרש, אמרה בהספדה: "היה לי זמן רב לחשוב על הרש, דבר אחד שחשבתי עליו היה איך מכל האימהות בעולם זכיתי במתנה יפה כמו הרש. מה עשיתי? הרש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם עבורי. אני מוקירה תודה לאלוקים. במשך 23 שנים הייתה לי פריווילגיה להיות אמא של הרש, אפילו שרציתי שזה יהיה ליותר זמן".
בדבריה, היא פנתה לבנה ואמרה: "במשך החודשים האלו דאגתי לך. בכל יום שהיית שם, הייתי בסוג שונה של אומללות שלא חוויתי מעולם. התגעגעתי אליך. הייתי במשך כל הימים מבוהלת, מפוחדת, עם דרגות כוויה בנפש. מקווה שמותך יהווה נקודת מפנה. עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בהספדו: "הרש האהוב, בלב קרוע ושבור, אני עומד היום כאן, כנשיא מדינת ישראל, נפרד ממך ומבקש ממך סליחה; ויחד איתך מכרמל, מאורי, מעדן, מאלמוג, מאלכס, וּמכל אוהביכם.
"אני מבקש סליחה בשם מדינת ישראל. סליחה שנכשלנו בהגנה עליכם במחדל הנורא של השבעה באוקטובר. סליחה שנכשלנו בהשבתכם הביתה בשלום. סליחה שהמדינה שעלית אליה בגיל 7, עטוף בדגל ישראל, לא הצליחה לשמור עליך. רייצ'ל, ג'ון, ליבי ואורלי היקרים – אני מבקש מכם סליחה. סליחה שלא הצלחנו להשיב את הרש שלכם הביתה בחיים".
הרצוג המשיך ואמר: "האור המיוחד שלך, הרש, כבש את כולנו ממבט ראשון, אפילו מבעד לכרזות הזועקות לשובך. רובנו לא זכינו להכיר אותך בחייך, אבל אתה כל כך חי בנו, כבר אחד עשר חודשים; יחד עם עוד אחים ואחיות רבים, הנתונים ביד מרצחים ארורים, מפלצתיים, מאז שמחת תורה – שהפך ליום אסוננו. דע לך, אנחנו עדים ולא נשכח זאת לעולם: אין דלת בעולם שמשפחתך האהובה לא פתחה למענך, להצלתך ולשלומך. אין אבן שהם לא הפכו, אין תפילה ואין תחינה שהם לא זעקו – מקצה העולם ועד קצהו - באזני אלוקים ואדם.
"מיכל ואני פגשנו את הוריך ומשפחתך פעמים רבות בשנה האחרונה, וזכינו להכיר אנשים בעלי שיעור קומה יוצא דופן וללמוד מהם שיעור שלא נשכח לעולם - על אהבת אם ואב ללא גבולות. רק לפני מספר שבועות, בערב תשעה באב נשאנו תפילה בבית הנשיא, יחד עם הוריך – הרש - לשובך, יחד עם כל החטופות והחטופים. ועכשיו, לבנו השבור, נעשה רסיסים רסיסים. בלילה אחד התבשרנו על הירצחן של שש נפשות תמימות וטהורות. כל אחת מהן - היא עולם ומלואו, ויש לה אהובים ואהובות שלא ישנו לילה שלם אחד, ולא נשמו נשימה אחת מלאה, כבר אחד-עשר חודשים.
"עתה – מוטלת על מדינת ישראל משימה דחופה ומיידית. על מקבלי ההחלטות לעשות כל שניתן, בנחישות ובאומץ: להציל את מי שעוד ניתן להציל, ולהשיב את כל בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו. זו לא מטרה פוליטית, ואסור להפוך את זה למחלוקת פוליטית. זהו צו מוסרי, יהודי ואנושי עליון של מדינת ישראל לאזרחיה. בצו הזה לא עמדנו. ועתה – מוטלת עלינו חובה קדושה ומשותפת: לעמוד בו ולהחזיר את כולם לנוף מולדתם. למען רוח ישראל. למען חוסן ישראל. למען אחדות ישראל.
"אנחנו כמובן לא שוכחים לרגע את חובתנו לבוא חשבון עם המרצחים הנתעבים שטבחו בך – הרש – בחבריך, באחיותינו ובאחינו. גם כאן, המשימה ברורה ומחייבת: להמשיך ולהילחם עד חורמה בארגון הטרור הרצחני חמאס, שהוכיח שוב שאין קץ לרצחנותו ולפשעים נגד האנושות שהוא מוכן לבצע".
אמש השתתפו אלפים בהלוויות של החטופים אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי, אורי דנינו ואלכס לובנוב הי"ד, שנרצחו גם הם בשבי החמאס בעזה.
בהלוויתו של אורי דנינו, קרא הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף: "לעשות הכל לשחרורם של החטופים, אפילו לשחרר מאות ואלפי מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. ככה צריך לעשות".
סבו של אורי דנינו ספד לו ואמר: "ציפינו ללוות אותך לחופה ולא זכינו. זכינו ללוות אותך לקבר ישראל".
נירה, אמו של אלמוג, ספדה לו בבכי: "בן יקר שלי, אהוב שלי. כמה התפללנו לחבק אותך, לראות את החיוך שלך. קיווינו לראות אותך שמח, מוקף במשפחה וחברים, אבל הופקרת, יום-יום".
אמא של עדן ירושלמי, ספדה לה: "אני מצטערת. התפללנו, רצינו להאמין שזה לא נכון. לא ככה דמיינתי את הסוף שלך. רציתי לקבל אותך חיה, סליחה שלא הצלחנו להציל אותך".
מיכל, אלמנתו של אלכס לובנוב, ספדה לו: "היית הבעל הכי טוב בעולם, הבן אדם הכי טוב שהכרתי, ויעידו פה כולם. סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך ושנתתי לך ללכת למסיבה הארורה הזו. אולי הייתי צריכה להתעקש יותר".
