מ״מ נשיא מועצת הרבנות הראשית הגאון רבי יעקב רוז'ה התפטר מתפקידו

ביום כ״ה סיון תשפ״ד (1 ביולי 2024) הסתיימה כהונת כבוד הרבנים הראשיים לישראל ובהתאם התקיימה שיחת ועידה טלפונית בהשתתפות הח״מ, השר לשירותי דת ויועמ״ש הרבנות הראשית, בה עודכנתי, כי בהתאם לדין החל מיום כ״ו סיון תשפ״ד (2 ביולי 2024) אני משמש מ״מ נשיא מועצת הרבנות הראשית.

מכתבכם אלי מיום כ״ו סיון תשפ״ד (2 ביולי 2024) הודעתם לי כי עלי לקבל החלטה בכל הקשור להפעלת סמכויותיי בהקשר זה ובפרט בכל הקשור לסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית בדבר הפעלת סמכות לצורך מינוי עשרה רבנים לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל, במכתבכם ציינתם כי כחלק מההחלטה אם לקבל עלי סמכויות אלה הרי שמחובתי לפעול לפי פסיקת בג״ץ בעניין רקמן כך שעלי לשקול מינוין של נשים לפי סעיף 7(8) הנ״ל ובתנאי שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה.

ביום, כ״ז סיון תשפ״ד (3 ביולי 2024) פניתי אליכם במכתב לבקשת הבהרות בשתי שאלות העולות ממכתבכם, האחת, האם סמכות מינוי הנציגים היא משותפת לשני הרבנים, והשנייה, מהו המקור הנורמטיבי להתליה של קבלת הסמכויות בהסכמה מראש להפעלת הסמכות בעניין מינוי נשים לפי סעיף 7(8) כמפורט לעיל.

⦁ עוד באותו היום, השבתם לי כי לשאלתי הראשונה, אכן מדובר בסמכות משותפת אך טרם הוברר מי נושא בה (עוד בטרם קבלת הסמכויות על-ידי הדיין הרב שלמה שפירא) ולשאלתי השנייה השבתם כי, אמנם לא קיימת התלייה של הפעלת הסמכות בהסכמה לפעול לפי 7(8) הנ״ל בהתאם לפסיקת בית המשפט אך עלי להביא זאת בחשבון בהחלטתי לצורך  קבלת המינוי.

⦁ ביום א׳ תמוז תשפ״ד (6.7.2024)  התקיימה שיחה משותפת אתכם בה נמסר לי כי סמכויות הנשיא כוללות את סעיף 7(8) ובהתאם הודעתי לכם במכתב כי לא אוכל לפעול בניגוד להחלטת מועצת הרבנות הראשית בה אני חבר ולקיים את האמור במכתבכם בעניין קביעת בית המשפט העליון לעניין סעיפים אלו, כי ״יש לשקול מינוין של נשים לפי סעיף 7(8) לחוק.

⦁ לא למותר לציין, כי בסיכום דיון במשרד המשפטים בנושא זה שהעתקו הועבר אלי נאמר בהתייחס לשאלה האם חבר מועצת הרבנות יוכל לבחור שלא למלא סמכויות הרבנים הראשיים כי, ״העמדה המשפטית שאומצה היא כי היות שממלאי המקום לא מתבקשים לשמש בתפקיד מכח תחולה ישירה של החוק, אלא בשל השלמת חסר שבחוק, הרי שהם יוכלו לבקש שלא לשמש בתפקיד זה, והתפקיד יועבר לקשיש או הוותיק הבא בסדר שאחריהם״.

⦁ ביום ב׳ בתמוז תשפ״ד (8.7.2024) העביר משרד המשפטים הודעה מעדכנת לבית המשפט לפיה הסכמתי לקבל את סמכויות מ״מ הנשיא כוללת את הפעלת סמכות לפי סעיף 7(8).

⦁ ביום ב׳ בתמוז תשפ״ד (8.7.2024) ניתנה החלטת בית המשפט העליון לפיה עד למועד 11.7.2024 תעדכן המדינה בדבר הפעלת הסמכות לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית.

⦁ לנוכח כל האמור לעיל, אבקש לפעול בהתאם לעמדה המשפטית שאומצה  על ידכם כמפורט לעיל. ולהודיע כי אני מבקש שלא לשמש בתפקיד זה, משמעות הדברים היא, כי החל ממועד מכתבי זה אינני מקבל עלי את סמכויות מ״מ נשיא מועצת הרבנות הראשית ובכלל זאת הפעלת סמכות לפי סעיף 7(8) לחוק.  

⦁ בשולי הדברים, אם כי לא בשולי חשיבותם ובנימה אישית אביא מעט מרחשי ליבי.

מאז יום שמחת תורה תשפ״ד 7 באוקטובר 2023 ימיי ולילותיי נתונים למציאת מזור למשפחות נרצחי היום הנורא ההוא ולנופלי מלחמת ׳חרבות ברזל׳ שבאה בעקבותם, לזיהוי חללים ולהתרת עגונות, לניחום אבלים ולעודד לבבות נשברים של משפחות שלא זכו אפילו להביא את יקיריהם לקבר ישראל.

בתפקידי בעשרות שנות של שירות מילואים לא חוויתי מעולם טרגדיות ומקרים קשים כפי מה שנאלצתי לצערי הרב להתעסק בחודשים אלה.

יחד עם זאת, עם ישראל כולו התאחד והקריאות להפסקת השיח המפלג של ערב מלחמת שמחת תורה קנו להם שביתה בקרב רבים רבים מאזרחי ישראל. מתוך תחושות אלה אני חש שאין ביכולתי למלא את התפקידים אותם אתם מייעדים לי שעניינם הצורך בהכרעה מקטבת שאינה תורמת לאחדות השורות, כבר אמרו רבותינו בגמ׳ (ב״מ ל) לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על הדין, אין זה המקום ואין זו השעה להעמיד את הדין.

פנייתי שטוחה גם אליכם ואל כבוד בית המשפט, אל נא אחי תרעו, הרפו ידיכם, עוד יבואו זמנים ליישוב הדין, קיימות אלטרנטיבות אחרות וראויות לפתרון האתגר הניצב לפתחנו  ובהסכמת כל הנוגעים  בדבר מבלי לפגוע במסורת ישראל.