מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', כוחות הביטחון עצרו וכלאו כחמשת אלפים אסירים שהיו קשורים לארגוני הטרור בעזה ופעלו נגד ישראל.
בין המחבלים הרבים שנעצרו ישנם מחבלי נוח'בה שלקחו חלק במתקפה בשמחת תורה.
לפני כחודשיים הודה שירות בתי הסוהר (שב"ס), כי בעוד שתקן הכליאה עומד על 14,500 כלואים, מספרם הגיע ליותר מ־21 אלף, והזהיר כי "תוך מספר ימים לא נוכל לקלוט אסירים ביטחוניים נוספים".
כעת בעקבות המצוקה בשירות בתי הסוהר בודקים פתרונות כליאה יצירתיים כדי להקל על הבעיה
אחד הפתרונות שבוחנים בשירות בתי הסוהר הוא הבאה של אוניית כלא מארה"ב בעלת תפוסה של 870 אסירים, שתעגון מול חופי ישראל ותפחית את העומס על בתי הכלא הבנויים בישראל.
לפי דיוח של אסף גלעד ב'גלובס', האונייה, "וורנון סי. ביין", היא אוניית הכלא האחרונה בארה"ב, שיצאה משימוש בשנה שעברה לאחר שמחלקת הכליאה של העיר ניו יורק החליטה לפזר את האסירים והעצורים על פני מספר רב יותר של מתקנים קטנים ביבשה. מאז, נמצאת האונייה ללא כל שימוש.
בסופו של דבר, לפי הדיווח בגלובס, במדינת ניו יורק סירבו לרעיון להעביר או למכור את הספינה לישראל וייתכן שהסיבה היא פוליטית מאחר שהאמריקאים לא רוצים להיתפס כסייענים למערכת המשפט והכליאה בישראל נגד הפלשתינים. עם זאת, יש מהגורמים המכירים את פרטי ההצעה כי הסיבה לביטול הרעיון המסוים הזה היא העובדה שהספינה אינה ראויה לשימוש ולא סתם בני יורק החליטו לפזר את האסירים בבתי הכלא היבשתיים.
שירות בתי הסוהר מסר בתגובה לדיווח בגלובס כי "בעקבות מצב החירום הכליאתי, נבחנים כל העת פתרונות יצירתיים במגוון מישורים, בהם פנייה לקבלת מידע בלבד על אודות כלא צף. לכן כל טיעון כי מדינת ניו יורק סירבה לתת סיוע הינו מופרך וחוטא לאמת".
יוזכר כי עלות האחזקה של כלא צף או בכלל אוניית מגורים יקרה הרבה יותר מהעלויות על היבשה, עלות ההפעלה השנתית של הכלא הצף לעיריית ניו יורק על 24 מיליון דולר, ודרשה העסקה של יותר מ־300 אנשי צוות. לפי הערכות, עלות של חכירה והפעלה של האונייה עלולה לעלות עשרות מיליוני שקלים.
גם רעיונות נוספים שבחנו במדינות אירופאיות כמו הגעת בית חולים צף לחופי עזה לא יצאו לפועל בגלל חוסר כדאיות כלכלית.