1 מכל 10 ישראלים הוא ירושלמי | הנתונים המפתיעים על העיר

תקציר

• אחד מכל עשרה ישראלים הוא ירושלמי; לראשונה – יותר ממיליון תושבים בבירה: ירושלים שומרת על מעמדה כעיר הגדולה בישראל בפער גדול - לפי נתוני מפקד האוכלוסין, בשנת 2022 גודלן של כלל האוכלוסיות בירושלים הסתכם ב- 1,005,900, פי שניים מאשר תל אביב.
• תכנון ובניה - בשנת 2023 החלה בנייתן של 5,800 דירות בירושלים, ההיקף הגדול ביותר עד כה
• תעסוקה - בשנת 2023 המשיכה העלייה בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה שעמד על 29%
• עלייה - בשנת 2022 התחזקה המגמה משנים קודמות כאשר 7,600 עולים בחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל
• מאזן הגירה - במאזן ההגירה הכולל של ירושלים (מאזן הכולל עולים, יוצאים ונכנסים מחו"ל ואיחוד משפחות), מגמת הירידה של השנים האחרונות התמתנה, והמאזן עמד על  7,200-.

הרשויות המקומיות המרכזיות אליהן היגרו: בית שמש (18%), בני ברק (4%), גבעת זאב (4%), תל אביב-יפו (6%), מודיעין (3%) ביתר עילית (3%), מודיעין עילית (2%), מעלה אדומים (2%), כוכב יעקב (1%) ועוד.

תיירות - בשנת 2023 ירושלים הייתה היעד המוביל במדינה במספר לינות התיירים מחו"ל. בשנה זו מספר הלינות בירושלים עמד על  2,735,400.

התחבורה הציבורית בירושלים בשנת 2023  - ביחס ל- 2022, חלה עליה של 13% בסיכום כלל התיקופים באמצעי התחבורה הציבורית השונים הפועלים בעיר. בתוך כך, ברכבת הקלה, עלה היקף התיקופים ב-20%.

דמוגרפיה ואוכלוסיית העיר

ירושלים חוצה את רף מיליון התושבים

ירושלים ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר הגדולה בישראל. לראשונה, לפי נתוני מפקד 2022, גודלן של כלל האוכלוסיות בירושלים הסתכם ביותר ממיליון איש 1,005,900, שהם פי שניים מאוכלוסיית תל אביב (492,900 תושבים) ופי שלושה מחיפה (289,500 תושבים). למעשה, אחד מכל עשרה ישראלים הוא ירושלמי.

בשנת 2022 מפקד האוכלוסין כלל לראשונה את אוכלוסיית הזרים, ונמצא כי בירושלים מתגוררת אוכלוסיית הזרים הגדולה בישראל –  44,900 זרים. יש לשים לב כי נתוני המפקד אינם זהים לאומדני הלמ"ס השוטפים שאנו מציגים כאן, שכן הם מבוססים של שיטת דגימה שונה, וכוללים גם את אוכלוסיית הזרים ודיירי המוסדות.

בשנת 2022 התגוררו בירושלים 597,000 יהודים ואחרים - מהם 581,200 יהודים, 12,400 תושבים ללא סיווג דת ו-3,500 נוצרים שאינם ערבים – והם היוו 61% מאוכלוסיית העיר. האוכלוסייה הערבית בעיר מנתה 384,700 תושבים – 371,400 ערבים מוסלמים ו-13,000 ערבים נוצרים – שהיוו 39% מאוכלוסייתה.

לפי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 התגוררו בירושלים כ-290,100 תושבים חרדים, והם היוו כרבע (26%) מכלל התושבים החרדים בישראל ו-29% מאוכלוסיית ירושלים. מתוך האוכלוסייה היהודית המורחבת בירושלים (בכלל הגילים), 46% הגדירו את עצמם חרדים, 23% דתיים או דתיים מאוד, 14% מסורתיים, 15% חילונים, ו-2% שחיו במשקי בית מעורבים.

מטרופולין ירושלים היא המטרופולין השנייה בגודלה בישראל, לאחר מטרופולין תל אביב, ובשנת 2022 התגוררו בה 1,437,500 תושבים (לא כולל אוכלוסייה פלסטינית בשטחי יו"ש): 68% בעיר ירושלים, שהיא גלעין המטרופולין, ו-32% בטבעת החיצונית. להשוואה, במטרופולין תל אביב התגוררו 4,230,700 תושבים, במטרופולין חיפה – 1,008,700 תושבים, ובמטרופולין באר שבע – 427,800 תושבים.

גודל משק בית

בשנת 2023 גודל משק בית ממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.1 נפשות, נמוך  מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית – 4.8. לשם השוואה, בישראל משק בית ממוצע עמד על 2.9 נפשות בקרב האוכלוסייה היהודית, ו-4.1 בקרב האוכלוסייה הערבית.

בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים, גודל משק הבית משתנה בהתאם לאופי הזהות הדתית; בשנת 2023 מספר הנפשות הממוצע במשקי בית חילוניים בירושלים עמד על 2.1 נפשות (לעומת 2.6 בישראל), בהשוואה ל-2.6 במשקי בית מסורתיים בירושלים (2.8 בישראל), 2.9 במשקי בית דתיים (3.4 בישראל), ו-4.9 במשקי בית חרדיים (5.1 בישראל).

הילדים מהווים שליש מהאוכלוסייה בעיר

בשנת 2022 הגיל החציוני בקרב תושבי ירושלים עמד על 24.2 שנים, לעומת 30.3 בכלל אוכלוסיית ישראל. 

ירושלים היא עיר צעירה ומתאפיינת באחוז גבוה של ילדים (בני 14-0). הילדים היוו 33% מכלל אוכלוסיית ירושלים, בהשוואה ל-18% בתל אביב, 20% בחיפה ו-28% בישראל.

ירושלים גם מאופיינת בשיעור פריון כולל (להלן: 'שיעור הפריון') גבוה. בירושלים שיעור הפריון עמד על 3.7 ילדים לאישה, והוא היה גבוה משיעור הפריון בישראל (2.9), בתל אביב (1.8) ובחיפה (2.0). שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים נותר יציב בעשור האחרון ובשנת 2022 עמד על 4.3 (לעומת 2.9 בישראל), בדומה לשיעור ב-2012. לעומת זאת, שיעור הפריון של הנשים הערביות בירושלים רשם בתקופה זו ירידה חדה וממושכת ובשנת 2022 עמד על 2.8 (בדומה לשיעור הערביות בישראל), לעומת 3.6 ב-2012.

מקורות גידול האוכלוסייה

הריבוי הטבעי הוא הגורם העיקרי שמניע את גידול האוכלוסייה בירושלים. בשנת 2022 נולדו לתושבי ירושלים 25,000 תינוקות, מהם 16,400 תינוקות (66%) נולדו לנשים יהודיות ו-8,600 (34%) לנשים ערביות. בנוסף, 4,200 תושבי ירושלים נפטרו: 75% מהם יהודים ו-25% ערבים. כך שהריבוי הטבעי הוסיף לעיר 20,800 נפשות, שהם 21.4 תושבים חדשים לכל אלף נפש באוכלוסייה.

באוכלוסייה היהודית בירושלים נוספו 22.4 תושבים לאלף נפש, ובאוכלוסייה הערבית בירושלים – 19.8 תושבים לאלף נפש.

עלייה בהגירה מירושלים לצד גידול במספר העולים

במאזן ההגירה הכולל של ירושלים (מאזן הכולל עולים, יוצאים ונכנסים מחו"ל ואיחוד משפחות), מגמת הירידה של השנים האחרונות התמתנה. בשנת 2022 חלה עלייה בהיקף הנכנסים אל העיר מיישובים אחרים; עלייה בהיקף העוזבים את העיר ליישובים אחרים ועלייה בהיקף העולים הנקלטים בעיר והמאזן הכולל של ההגירה עמד על 7,200-. מאזן ההגירה של ירושלים מבטא מצב בו הביקוש למגורים בעיר עולה על היצע הדירות, כלומר שלא כל מי שמעוניין להתגורר בירושלים יכול לעשות זאת.

 מקרב העוזבים את העיר כ-38% מהיוצאים עברו ליישובים במטרופולין ובמחוז ירושלים, 20% עברו לישובים במחוז יהודה ושומרון, 16% לישובים במחוז מרכז ו-15% לישובים במחוז ת"א. בין הרשויות המקומיות המרכזיות אליהן היגרו: בית שמש (18%), בני ברק (4%), גבעת זאב (4%), תל אביב-יפו (6%), ביתר עילית (3%), מודיעין (3%), מודיעין עילית (2%), מעלה אדומים (2%), כוכב יעקב (1%) ועוד.

בשנת 2022 מספר העולים שבחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון עמד על 7,600 עולים, שהיוו 10% מכלל העולים לישראל בשנה זו. להשוואה, 9,600 עולים בחרו לגור בתל אביב (13% מכלל העולים לישראל), 7,900 בחיפה (10%) ו-7,900 בנתניה (10%). מדובר בעלייה ניכרת בהשוואה לשנת 2021, אז בחרו לגור בירושלים 3,700 עולים. עלייה זו קשורה כנראה למלחמה באוקראינה.

בדומה לכלל ישראל, בשנת 2022 בלט במיוחד שיעור העולים מרוסיה ואוקראינה. 47% מהעולים שבחרו לגור בירושלים הגיעו מרוסיה (3,500 עולים), 22% מאוקראינה (1,600), 13% מארצות הברית (900) ו-6% מצרפת (400).

ירושלים קולטת מפונים

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" פונו תושבים רבים מיישובי עוטף עזה ומיישובי הצפון אל ערים ויישובים אחרים ברחבי הארץ. לפי דיווחים שהגיעו למערכת "יחד" של מערך הדיגיטל הלאומי, נכון לסוף דצמבר 2023, כ-134,500 מתושבי ישראל פונו מיישוב מגוריהם ונקלטו ברשויות מקומיות אחרות. 19,300 מהמפונים נקלטו באילת (14% מכלל המפונים), 15,100 בתל אביב (11%), 13,800 בירושלים (10%), 5,100 במועצה האזורית תמר (מלונות ים המלח) (4%) ו-4,800 בנתניה (4%).

תחולת העוני

ירושלים היא אחת הערים העניות בישראל, ובעלת השיעור הגבוה ביותר של נפשות מתחת לקו העוני מבין הערים הגדולות. בשנת 2022 חיו מתחת לקו העוני 38% מהמשפחות בירושלים (126,700), 42% מהנפשות (418,900) ו-51% מהילדים (203,200). תחולת העוני בירושלים גבוהה באופן ניכר בהשוואה לישראל כולה, שבה חיו מתחת לקו העוני 20% מהמשפחות, 21% מהנפשות ו-28% מהילדים. תחולת העוני בירושלים הייתה גבוהה במיוחד בקרב תושביה הערבים של העיר. תחולת העוני בקרב תושבי ירושלים הערבים (58%) הייתה גבוהה בהשוואה לתושביה היהודים (32%), אך גם בהשוואה לתחולת העוני בקרב ערביי ישראל (39%).

כלכלה ותעסוקה

השתתפות בכוח העבודה –

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים (64-25) עמד בשנת 2023 על 68% (לעומת 81% בישראל).

בקרב גברים, שיעור ההשתתפות עמד על 76% (לעומת 84% בישראל). שיעור ההשתתפות בקרב הגברים היהודים (71%) היה נמוך מהשיעור בקרב הגברים הערבים (83%). שיעור ההשתתפות הנמוך של גברים יהודים בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך של גברים חרדים (49%).

בקרב נשים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 61% (לעומת 78% בישראל). שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך במיוחד של הנשים הערביות בעיר (29%), אך יש לציין ששיעור זה ממשיך גם השנה את מגמת העלייה המתונה משנים קודמות (אז נרשמו שיעורים של 27% ו-26% בשנים 2021 ו-2020 בהתאמה). בקרב הנשים היהודיות, שיעור ההשתתפות של הנשים הלא-חרדיות (85%) היה גבוה רק במעט מאשר בקרב הנשים החרדיות (80%).

בשנת 2023 ענפי הכלכלה העיקריים שבהם עבדו המועסקים בירושלים הם: חינוך – 19% (לעומת 13% בישראל ו-6% בתל אביב), שירותי בריאות ורווחה – 14% (12% בישראל ו-10% בתל אביב) ומִנהל מקומי וציבורי – 11% (10% בישראל ו -7% בתל אביב). בתחום ההייטק עבדו 6% מהמועסקים בירושלים (לעומת 11% בישראל ו-22% בתל אביב).

אבטלה בזמן מלחמת "חרבות ברזל" – עלייה חדה ולאחריה התאוששות

מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה באוקטובר 2023, הביאה לעלייה משמעותית במספר מבקשי העבודה בירושלים שהגיעה לשיאה בנובמבר 2023, אז נרשמו 26,000 דורשי עבודה בירושלים, (לעומת 11,600 בחודש המקביל אשתקד) – שהם 220% ממספרם בספטמבר 2023. לשם השוואה, בתל אביב נרשמו בנובמבר 2023 18,500 (לעומת 6,000 בחודש המקביל אשתקד) – המהווים 248% מספטמבר 2023, בחיפה 8,800 (לעומת 4,300 בחודש המקביל אשתקד) – שהם 193% מספטמבר 2023, ובכלל ישראל – 331,900 (לעומת 150,000 בחודש המקביל אשתקד) – שהם 203% מדורשי העבודה בישראל בספטמבר 2023. החל מדצמבר 2023, סך דורשי העבודה בשלוש הערים ובישראל כולה נמצא במגמת ירידה, אך נכון לפברואר 2024, טרם שב לרמתו טרום המלחמה.

בישראל כולה, האוכלוסייה היהודית נפגעה יותר מהאוכלוסייה הערבית, אך היא גם התאוששה מהר יותר. סך דורשי העבודה היהודים בישראל עמד בנובמבר 2023 על 242,600 (שהם 211% מספטמבר 2023), ולאחר מכן ירד ל-169,600 (148% מספטמבר 2023). בקרב האוכלוסייה הערבית, השיא בנובמבר עמד על 89,300 דורשי עבודה (182% מספטמבר 2023) וירד ל-75,900 (155% מספטמבר 2023).

לעומת זאת, במחוז ירושלים, האוכלוסייה היהודית נפגעה פחות מהאוכלוסייה הערבית כאשר האחרונה לא "פיצתה" על כך בהתאוששות מהירה יותר. סך דורשי העבודה היהודים במחוז ירושלים עמד בנובמבר 2023 על 32,200 (שהם 189% מספטמבר 2023), ולאחר מכן ירד ל-23,400 (138% מספטמבר 2023). בקרב האוכלוסייה הערבית במחוז ירושלים, השיא בנובמבר עמד על 16,200 דורשי עבודה (262% מספטמבר 2023) וירד ל-13,100 (212% מספטמבר 2023).

חינוך והשכלה גבוהה

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו בחינוך העברי בירושלים 185,000 תלמידים: 36% מהם למדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי ו-64% למדו בחינוך החרדי.

בחינוך הממלכתי (29,800), הממלכתי-דתי (32,200) והממלכתי-חרדי (2,700) למדו בסך הכול 67,400 תלמידים, ובחינוך החרדי למדו 117,500 תלמידים. בחינוך הערבי (הציבורי והפרטי) בירושלים למדו כ-120,500 תלמידים והיוו 40% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים.

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 41,300 סטודנטים, והם היוו 14% מכלל הסטודנטים בישראל – המספר הגדול ביותר בישראל. כ-21,700 סטודנטים (53% מהסטודנטים בירושלים) למדו באוניברסיטה העברית, 14,000 סטודנטים (34%) למדו בשבע מכללות אקדמיות ו-5,600 סטודנטים (14%) למדו בארבע מכללות אקדמיות לחינוך. מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, 74% למדו לתואר ראשון (לעומת 73% בישראל), 20% לתואר שני (23% בישראל) ו-6% לתואר שלישי (4% בישראל).

תיירות

בשנת 2023 תפוסת החדרים במלונות בירושלים עמדה על 60%, והייתה גבוהה מתפוסת החדרים בשנת 2022 (55%), אך נמוכה מהתפוסה בשנת 2019 (72%), השנה שקדמה להתפרצות נגיף הקורונה.

בשנת 2023 ירושלים הייתה היעד המוביל במספר לינות התיירים מחו"ל. בשנה זו מספר הלינות בירושלים עמד על  2,735,400, והיווה 36% מכלל לינות התיירים מחו"ל בישראל. לשם השוואה, 29% מלינות התיירים מחו"ל בישראל היו במלונות תיירות בתל אביב, 9% בטבריה ו-4% בנצרת.

מנגד, ירושלים אינה היעד המועדף על ישראלים. בשנת 2023 נרשם מספר שיא של לינות ישראלים במלונות תיירות בירושלים – 1,677,100 לינות. עם זאת, מספר זה היווה 9% בלבד מכלל לינות הישראלים בישראל, זאת בהשוואה ל-38% באילת, 10% בשפת ים המלח ובתל אביב. כמו-כן חלק מלינות הישראלים הם למעשה לינות של מפונים אך נרשמו כתיירות פנים.

בינוי ודיור – שיא במספר התחלות הבנייה

בשנת 2023 החלה בנייתן של 5,800 דירות בירושלים, זהו המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה. 18% מהתחלות הבנייה היו של דירות בנות 2-1 חדרים (בהשוואה ל-7% בישראל). חלקן של דירות בנות 3 חדרים בהתחלות הבנייה בירושלים עמד על 29% (לעומת 20% בישראל). חלקן של הדירות בנות 4 חדרים בירושלים עמד על 38% (לעומת 33% בישראל), וחלקן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה היה 16% (לעומת 41% בישראל).

בשנת 2023 הסתיימה בנייתן של 2,700 דירות למגורים בירושלים. 10% מהדירות שהסתיימה בנייתן היו בנות 2-1 חדרים (לעומת 5% בישראל), 33% מהדירות היו בנות 3 חדרים (19% בישראל), 34% מהדירות היו בנות 4 חדרים (30% בישראל), ו-24% היו בנות 5 חדרים ומעלה (47% בישראל). 

בשנת 2023 ניתנו 7,800 היתרי בנייה בירושלים, לשם השוואה בתל אביב ניתנו 6,000 היתרי בנייה ובחיפה 1,500 היתרים.

בשנת 2023 בוצעו 3,200 עסקאות לרכישת דירות בירושלים, לעומת 4,700 דירות בשנת 2022. ערים גדולות אחרות שבלטו במספר העסקאות היו חיפה (3,500) ובאר שבע (3,000). בתל אביב נמכרו בשנה זו 2,100 דירות.

המחיר הממוצע שבו נמכרה דירת 4-3.5 חדרים בירושלים עמד על 3,044,000 ש"ח, עלייה של 10% בהשוואה למחיר בשנת 2022. מחיר זה היה גבוה בהשוואה לישראל (2,094,200 ש"ח) ולחיפה (1,720,000 ש"ח), אך נמוך באופן ניכר בהשוואה לתל אביב (4,846,900 ש"ח).

שיעור הצבעה נמוך בבחירות לרשויות המקומיות

ב-27 בפברואר 2024 נערכו בחירות מקומיות ב-242 רשויות מקומיות בישראל, ובהן ירושלים. שיעור ההצבעה בבחירות בירושלים עמד על 34% בלבד (לעומת 40% בבחירות המקומיות הקודמות בעיר, בשנת 2018). שיעור ההצבעה הנמוך קשור בעיקר לשיעור השתתפות נמוך מאוד של האוכלוסייה הערבית בירושלים. משה ליאון, ראש העיר המכהן, זכה ל-81% מקולות המצביעים בעיר ונבחר לקדנציה שנייה. יוסי חביליו זכה ל-19% מקולות המצביעים.  

תחבורה ציבורית

מספר התיקופים בתחבורה הציבורית בירושלים בשנת 2023 עלה בשיעור של 13% ביחס לשנת 2022. מספר התיקופים של נוסעים ברכבת הקלה עלה ב-20%. מספר התיקופים באוטובוסים גדל ב-11%, כשבקווי האוטובוס במערב-ירושלים חל גידול של 15% במספר התיקופים לעומת ירידה של 7% בקווי האוטובוס של מזרח-ירושלים. חלוקת התיקופים בקרב נוסעי העיר הייתה 68% בקרב קווי מערב-ירושלים, 21% מהתיקופים נעשו ברכבת הקלה ו-11% בקווי האוטובוס של מזרח-ירושלים.

שיעור התושבים בגילי 20 ומעלה שהיו מרוצים או מרוצים מאוד מהתחבורה הציבורית בירושלים בשנים 2020-2022 (ממוצע תלת-שנתי) עמד על 46%, זאת לעומת 40% בשנים 2016-2018.

שביעות רצון מאיכות החיים בירושלים

שיעור התושבים בגילי 20 ומעלה בירושלים שענו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מהניקיון באזור מגוריהם בשנים 2020-2022 (ממוצע תלת-שנתי) עמד על 57%, זאת לעומת 35% בשנים 2016-2018. בנוסף, שיעור התושבים שהיו מרוצים או מרוצים מאוד מאזור מגוריהם בשנים 2020-2022 עמד על 78%, זאת לעומת 74% בשנים 2016-2018