הלנו או לצרינו? מ"המגדל הלבן ברמלה" ועד יחסי סעודיה וישראל

סעודיה - האם לנו או לצרינו?! שאלה זו מעסיקה את טובי המוחות הישראלים מעצבי המדיניות עם מדינות ערב.

נתחיל באגדה על המגדל העתיק אותה מביא חביב המדור פרופ' ומדריך הטיולים המפורסם זאב וילנאי:

מעשה שהיה וערביי לוד התקנאו במגדל הלבן המפואר של רמלה והחליטו לגנוב אותו.

פתיים אלו פנו אל שייח' זקן מהר אפרים בבקשה ועיצה, ולאחר שהניחו לפניו משלוח זיתים ושמן אשר נתברכה בהם לוד, הלה "זרם אתם" והיתל בהם ו"יעץ" להם לגרור את המגדל לכיון לוד...

השייח' הישיש הביא להם חבלים מגומי שנתן תחושת כזב ללודאים שאכן המגדל זז.

כך החלו הלודאים מתחו ומתחו בכל כוחם את המגדל, תוך זעקות שמחה "ג'אמע א-רמלה בתקרב" (מגדל רמלה מתקרב).

בהגיע הרגע המכריע והלודאיים כמעט הגיעו ללוד - הגומי נקרע על אצבעותיהם, ואלו זעקו בכאב וברחו בבושת פנים לביתם.

"עד היום", כותב וילנאי (בשנת 1936), "אם תמצא לודאי ישיש ותרצה להקניטו, תלחש לו "ג'אמע א-רמלה בתקרב", והוא יסמיק מבושה". (הד לאגדה זו מוזכרת בשירו של הזמר הירדני עומר אל-עבללא).

המגדל הלבן ברמלה מרשים את כל רואיו. הבריטים בחרו בתמונתו כדי לעטר שטרות כסף של לירות ארץ ישראליות לצד מבנים אחרים כמו מערת המכפלה, קבר רחל והר הבית.

לא נבנו במשטרת רמלה הסמוכה מגדלים, כדי שלא יאפילו על המגדל הלבן ו"יתחרו" בו.

'בעלי מוסר' ידרשו במגדל זה רבות, שכן אם תרצו להעפיל לראשו, תאלצו לעלות 119 מדרגות, ולא ברור האם מהנדס המגדל חשב על מאה עשרים שנות האדם כשבנאו.

אם אתם סקרנים לדעת את סוד "119 מדרגות", תצטרכו לשאול את צאצאי הסולטאן הממלוכי התשיעי מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון שהוסיף ובנה ל"מסגד הלבן" את "המגדל הלבן" אי שם במאה ה-13.

• • •

לפני שנים אחדות ביקרתי במקום, וטיפסתי למרומי המגדל, לאחר שנפרדתי ממספר שקלים דמי כניסה.

המגדל הרשים אותי ביותר, וממנו נשקף נוף מטריף מהר אפרים בשומרון, עד חוף ימה של תל אביב.

לא רק אותי הרשים מגדל זה. רבים מהנוסעים בימי הביניים הזכירו אותו כדוגמת הגאוגרף המשול והשופט הממלוכי מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי שכתב בדמיון מזרחי רחב: "והוא מפלאי עולם בצורתו ובגובהו... והוא מן הדברים שאין להם אח ורע".

למעשה "המגדל הלבן" הוא חלק מקמפוס "המסגד הלבן" שיסודותיו החלו להיבנות לפני כ-1200 שנים בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה.

• • •

כאן ישאל גולש 'כיכר השבת' ירא השמים: "האם לדעת הפוסקים שמוסלמים עובדי אלילים - מותר לבקר במקום?!" .

ובכן, החוקרים דנים לגבי הקמתו של המגדל הלבן שנוסף למסגד בתקופה הממלוכית (מאה ה-13), ורובם ככולם מוכיחים שהמגדל לא נועד להיות "מינרט" (בעל אופי דתי מוסלמי), בשל גובהו העצום העולה על זה של צריחי מסגדים המוכרים לנו.

קירותיו העבים, חלונות שעוצבו כחרכי ירי, קשת לצד כל דלת המתאימה לשער מבוצר, ועוד פרטים במגדל, הביאו את רוב החוקרים להבנה שהוא נועד לביצור צבאי יותר מאשר לתפקוד דתי.

נכון שבשנים מסוימות המבנה שימש לצורך דתי מוסלמי, אולם סיבת הקמתו הייתה קודם כל צבאית.

מוסלמים מקדשים קברי צדיקים כרוב מוחלט של בני דודיהם העברים, ולצד המגדל מצוי קברו של 'נבי סאלח'.

נבי סאלח האמור מוזכר בקוראן שהחזיר בתשובה את תושבי מדאאן / שבט תמוד (שחיו בדרום מזרח לארצנו) מעבודת האלילים בה האמינו.

הכופרים הללו בני מדאאן סירבו לעזוב את עבודת האלילים בה האמינו - והמסורת המוסלמית מספרת שנהפכה עליהם הארץ והם מתו.

• • •

עד הקמת המדינה בשנת תש"ח היה הקבר יעד לעלייה שנתית לרגל של אלפים רבים.

לאחר מלחמת העצמאות החגיגות המשיכו בעוצמה נמוכה ללא ערביי הגדה המערבית ורצועת עזה.

בשנת 1968 לאחר שמדינת ישראל כבשה את הגדה ורצועת עזה נערכו במקום ארבעה ימי חגיגה המוניים ואלפי מוסלמים התקבצו ועלו לרגל מרחבי הארץ יהודה, שומרון ועזה, ונהנו מיריד צבעוני, קולני וריחני.

עיתון "על המשמר" דיווח לקוראיו ש"ליד המגדל נראו האשפים הרופאים הפועלים בעזרת תפילות ולחשים ו'מסירים כל נגע' מילדים חולים".

האם לאור השינויים במדינת סעודיה שחזרה בה מהגדרתה בעבר את המסגד והמגדל הלבן כ"פלסטין", המקום יתפרסם יותר מהמצב הנוכחי?

מן הסתם כתבה זו היא תשובה ניצחת לכך...

נספח: גבי הדיון התורני האם מסגדים הם בתי ע"ז. ראיתי בספר 'מהגמרא להלכה' לג"ר בן סדיקלר כהן (עמ' 340) שכתב שלמרות המחלוקת בראשונים גבי דין מסגדים האם יש להם דין של ע"ז, נפסק כהרמב"ם שאין להם דין ע"ז ומותר להיכנס לתוכם אף בהיותם משמשים את הישמעאלים, כיון שמבואר בתשובת הרמב"ם שישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה. ראה עוד בענין זה ב'יביע אומר' ח"ז יו"ד סי' יב. יש להוסיף על דבריו הק' שהמגדל הלבן ברמלה לא משמש בפועל ל"צורכי דת", וכפי שביארנו לגבי אופי בנייתו, וכיום הוא משמש כאתר תיירותי לכל דבר.