נועה כהן, בת 18 מצור יצחק, רוססה בפורים האחרון בספריי שלג בתיכון בו היא לומדת, הספריי חדר לעיניה וגרם לה לכוויה כימית קשה בקרנית. בבית החולים בו טיפלו בה, מזהירים גם לקראת יום העצמאות משימוש בספריי.
מדי שנה מדווח על פגיעות בעיניים מספריי שלג, אך כרוב ההורים גם רינה כהן, אימה של נועה לא חשבה מעולם כי דווקא בתה תפגע ותסבול באופן כל כך קשה כתוצאה מכך.
האם מגוללת את שהתרחש: "במסיבת פורים בבית הספר בו לומדת נועה ישנה 'מסורת' לפיה התלמידים נכנסים לבית הספר ממש תחת 'ענן' של ספריי שלג. באותו בוקר של יום רביעי נכנסה נועה לבית הספר וגם היא, כמו מורים ותלמידים אחרים בבית הספר, התמלאה מכף רגל ועד ראש בספריי שלג אותו התיזו תלמידים מהתיכון, הספריי ככל הנראה טפטף משערה של נועה וחדר אל תוך עיניה.
האם מספרת עוד: "מיד לאחר חדירת הספריי לעיניה, נועה סיפרה כי הן צרבו מעט וכי החלה לראות קצת אפור, שחור ולבן. על כן היא שטפה את עיניה היטב ולאחר שעתיים שבה לביתה והלכה לנוח. לאחר שהתעוררה תחושת הצריבה התגברה מאוד. היא התקשרה אליי מבוהלת מאוד ובוכה בעזרת סירי. מכיוון שלא יכלה לפתוח את עיניה ולראות את מסך הטלפון. כמובן שנסעתי הביתה במהירות רבה ולקחתי אותה באופן בהול למיון במרכז רפואי מאיר".
במיון הילדים נועה עברה שטיפות עיניים והסבירו לה, כי היא סובלת מכוויה כימית בעיניים והעלו אותנו למחלקת עיניים להמשך בדיקות וטיפול.
ד"ר אסף פרימן, מנהלת שירות הקרנית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית: "נועה הגיעה עם פגיעה קשה בעיניה ונזקקה לטיפול אינטנסיבי. לצערנו, בכל שנה, בעיקר לקראת יום העצמאות אנו עדים לילדים וצעירים המגיעים עקב פגיעה של ספריי שלג בעיניים. רק השבוע הגיע בן שנתיים עם פגיעה כזו. ספריי שלג עלול לגרום לשני סוגי פגיעות: הן לפגיעה כימית בשל החומרים היוצרים כוויות של ממש בתוך העין והן לפגיעה מכאנית הנוצרת כתוצאה מעוצמת הנתז החזק המרוסס לתוך העין. ככל שהנתז קרוב יותר לעין כך גדל הסיכוי לפגיעה מכאנית", מסביר ד"ר פרימן.
עוד הוא מסביר: "הטיפול בפגיעות אלו הוא בדרך כלל טיפול מקומי משולב של טיפות עיניים, טיפות אנטיביוטיות למניעת זיהום משני בשילוב טיפות סטרואידים על מנת להפחית או לעכב את התגובה הדלקתית בעקבות כניסת החומר הכימי. לעיתים גם ניתנים כדורים אנטיביוטיים, ויטמינים וכדורים נוגדי דלקת".
ד"ר פרימן מסביר כי "במידה ונכנס ספריי שלג לעין יש לעשות שטיפות מרובות תחת ברז של מים זורמים במשך רבע שעה ומיד לאחר מכן לפנות לבדיקה של רופא עיניים" הוא מוסיף כי "אמנם לשמחתנו תחת טיפול אינטנסיבי מאוד האורך בין ימים לשבועות ישנו שיפור במצב אך חשוב לדעת כי היפגעות זו עלולה להשאיר סוג של צלקת או עכירות בעין העלולה להפריע לראייה".
במשך שבועיים שלמים נועה שכבה בבית בחושך. "זה היה סיוט מוחלט" מספרת רינה, ומפרטת: "לראות את בתי בחוסר אונים נוראי ובכאב עצום, זאת לצד חשש כבד לראייתה בעתיד. היא קיבלה כמה סוגים של טיפות שהיה צריך לטפטף לתוך עיניה בכל שעה משעות היום. בנוסף, היא חבשה משקפי שמש ואי אפשר היה אפילו להדליק טלוויזיה לידה מכיוון שאפילו מעט אור גרם לה לתחושת צריבה קשה בעיניה. היא לא יכלה לפתוח את העיניים או לאכול ולהתלבש באופן עצמאי".
"חשוב שהורים וילדים ידעו עד כמה פגיעה מספריי שלג בעיניים היא מסוכנת" מסכמת רינה. "ההחלמה מהכוויה הכימית בעיניה של נועה קשה. היא ממשיכה ללכת לבדיקות ולביקורות בכל שבוע ולקחת טיפות לטיפול בכוויה בעיניה. את השלכות הכוויה היא עדיין חשה כשהיא יוצאת לאור יום ולכן חייבת להרכיב משקפי שמש ואינה יכולה כמעט לראות מסכים".