דובר צה"ל מעדכן כי את הצופרים שהופעלו הבוקר (שני) לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הפעילו שורדת השואה מלכה הרמן ונכדה - קצין בפיקוד העורף סרן מאור הרמן. מלכה ומאור לחצו יחדיו על הכפתור במחשב שהפעיל את הצופרים בכל רחבי הארץ.
"בתקופה זו, בה אנו עדים לאיומים הרבים על מדינת ישראל והעם היהודי" אמרה מלכה הרמן, "ניתנה לי הזכות לקחת חלק בהנצחת זיכרונם וגבורתם של אחינו ואחיותינו שנרצחו בשואה".
"להיות כאן, לצד נכדי, זוהי התרגשות אדירה שמזכירה לי את הדרך שעברתי כדי להגיע לכאן ואת הגאווה על המשפחה שהקמתי בזכות ולמרות הכל" ציינה הרמן בהתרגשות.
נכדה, מאור אמר: "בתפקידי, בשגרה ובחירום, יש לי אחריות ישירה על שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. בחודשים האחרונים, עבודתנו הייתה מאתגרת מתמיד".
הוא ציין בהתרגשות את סגירת המעגל האישית שלו ואמר: "בנוסף לאחריות שניתנה לי, זוהי זכות להפעיל את הצפירה יחד עם סבתי ביום הזיכרון הזה, ולכבד את זכרם של בני עמי שנספו בשואה ולהיות חלק מדור ההמשך".
מלכה הרמן נולדה בעיר חורביישוב בפולין, בשנת 1932. ב-1 לספטמבר 1939, הייתה אמורה להתחיל ללמוד בכיתה א'. במקום זאת, החלו באותו היום הפצצות של הצבא הגרמני בעיירת מגוריה.
היא נמלטה יחד עם כל בני משפחתה לאוקראינה שם שהו בבטחה יחסית עד לחודש אוקטובר בשנת 1939 - אז גורשה מלכה עם משפחתה למחנה עבודה רוסי בסיביר.
את הדרך לשם הם עשו ברכבות בקר צפופות, בנסיעה שארכה כשבוע. בסיביר שוכנו מלכה ובני משפחתה בצריפים מעץ ועברו ספירות יומיות. מי שלא עבד - לא קיבל אוכל. בזכות מקצועו של אביה כסנדלר, הוא קיבל עבודה כמתקן נעליים בכפרים ונמנע מעבודות בכריתת עצים.
בשנת 1941 לאחר הפרת הסכם 'ריבנטופ-מולוטוב' על ידי הגרמנים, שוחררה משפחתה של מלכה מסיביר והגיעו לאוזבקיסטן. בגיל 9, יחד עם אחיה חיים, שהיה בן 11, הועלו על רכבת מטשקנט בירת אוזבקיסטן לטהרן עם ילדים יהודים נוספים בחסות צבא אנדרס.
זו הייתה הפעם האחרונה בה ראו את אביהם בחיים. משם המשיכו את המסע המפרך לארץ ישראל, דרך הודו ותעלת סואץ. יחד עם ילדים נוספים שעשו עמם את הדרך, זכו לכינוי "ילדי טהרן" והיו לקבוצת הילדים הראשונה שהגיעה לארץ מאירופה בפברואר 1943.
הבוקר כאמור, היא סגרה מעגל ויחד עם נכדה מאור השניים גיעו לחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, ויחד לחצו השניים על הכפתור שהשמיע את צפירת הזיכרון ברחבי הארץ.
