שורד השואה מיכאל קופרשטיין הגיש היום (שני, יום השואה) עדות בפני ועדת הכנסת על שעבר כילד בזמן השואה ואף שיחזר את אשר התרחש בבוקר שמחת תורה בשעה שנכדו בר נחטף לעזה.
מיכאל סיפר על נכדו שעמד להשתחרר מהצבא כחודש אחרי השבעה באוקטובר, ועבד במסיבה ברעים בתפקיד מאבטח של האירוע.
"פתאום בשעה 6:30, סבתא שלו - אשתי, התחילה להשתולל. 'משהו לא מובן לי אני רוצה לדבר עם הנכד שלי'", תיאר מיכאל את שאמרה לו אשתו רגע לפני שהחלה המתקפה.
"אמרתי לה 'תדברי, יש טלפון'. היא מתקשרת אליו והוא עונה, זה היה בשעה 6:30. 'נו מה נשמע סבתא? את בסדר? אני בסדר'. פתאום סבתא שומעת שמישהו על יד בר אומר 'יש רקטות, תסתכל! יש פיצוצים ומטוסים, מה זה?!' ופתאום השיחה נגמרה".
מיכאל תיאר שסבתא של בר ניסתה להתקשר שוב ושוב אך לא היה מענה. "אז התקשרנו לבת שלנו...היא התחילה להתקשר לכל בתי החולים, התקשרנו לצבא, התקשרנו למשטרה, כולם דחו אותנו: 'מה אתם דואגים...' אמרתי להם: 'מה, הייתה שיחה ופתאום אין שיחה!', תיאר הסבא.
לאחר מכן תיאר הסבא שבשעה 12:00, הנכד הנוסף הראה סרטון לאימו בו נראה בר עם עוד חמישה חטופים. "הוא ישב עם חבל סגור על צווארו עם הידיים מאחורה, וצועק 'אני בר! אני בר!'".
"אנחנו לוחצים (כדי לקבל מידע י.ג) אבל אין תשובה. אמרו שלקחו אותו...הוא ילד נהדר. הוא גם חובש. אז מה הוא שם עשה? חבר שלו שעבד איתו אמר לו לברוח, הוא אמר לו: 'אני לא יכול לברוח, אני צריך להציל אנשים', הוא תפס בחורה שהייתה פצועה, הוא עזר לה וחבש אותה וכך הוא חבש מספר אנשים והחל לפנות אותם".
הנכד שישב לצידו של סביו כל העת שבר עשה "שלוש נגלות מהיישוב פטיש הלוך וחזור. בנגלה השלישית הוא כבר נתפס".