ערב פסח, חצות לילה: מאות עמדו בלב החווה המסתורית, צעקו להשם ותקעו בשופרות

הצבאים המעטים החיים בהר הכרמל, הרגילים לראות עדרי חזירי בר ומטיילים בודדים, לא האמינו למראה עיניהם: מאות אנשים, חלקם עם שופרות בידיהם, עומדים וצועקים בכל כוחם ומביטים השמיימה.  

לאחר מעגלי שיח, ושירה שקטה סביב מדורות, כשהמסר הרוחני הוא, כפי שאת כל מדורה מצית גפרור קטן, כך מספיק גפרור קטן להצית את האש הרוחנית שיש בכל יהודי - בדיוק בחצות לילה, מאות רבות של אנשים עמדו וצעקו למרומים לגאולה השלימה. הנוכחים יצאו מהאירוע מתוך אמונה תמימה שהקב"ה השתכנע מצעקה זו. 

האירוע שנערך בחצות לילה, בעבר הרחוק אירועים קודמים הגיעו אף למהדורות הטלוויזיה, שמן הסתם לא עמדו על המעלות הרוחניות שיש למעמד זה, ואנו במאמר זה נעמוד עליהם במעט. 

מי שהקים את "הצעקה", הלא הוא ר' אורן בנרון זצ"ל, לוחם מלחמת יום כיפור שלחם בעוז ובתעצומות בהר החרמון. בזכותו עם ישראל זוכה עד היום לגלוש סקי בחרמון מידי חורף. אורן עצמו נשאר עם חותמת של הלם קרב, אך במקביל התחזקו בליבו אמונה, חזון וביטחון בהשם יתברך. 

הוא המשיך את חייו באוניברסיטה בארה"ב, אבל חלם על אירוע המוני ממנו יבקע אור גדול של ניגון מופלא של שלום ואחדות.  

הוא החל להשקיע את חייו בהגשמת חלום זה, ועסק בהפקת כינוסים בטבע ובמדבר שעיקרם מוזיקה, קירוב לבבות וזעקה לבורא עולם שיתגלה ויושיע את בניו. 

בעשרים השנים האחרונות נערכו כינוסים רבים כאלה, בפרט במדבר. לדאבון לב, המחלה הנוראה קיננה בגופו של אורן, ולפני כשנתיים הוא נלקח מאתנו לעולם שכולו טוב. 

מאז לכתו, הצעקה מתקיימת באירועים רבים ומגוונים, כאשר הגדול שבהם נערך לכבוד היארצייט שלו, בי"ג בסיון אשתקד. 

מאת אלמנתו של ר' אורן בנרון קבלתי קונטרס בשם "הצעקה במדבר" שחיבר בעלה ע"ה, בו גיליתי יקרות ונוראות מרבותינו ז"ל על מהות "הצעקה"[1].  

לפניכם מעט מן הדברים: 

"לעולם יהא אדם מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא", (משנה ברכות ט' ד').

הרמב"ם הנשר הגדול כתב בהלכות תעניות: "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע".

דברים נוראים איתא ב'פרקי דרבי אליעזר' (פרק לב), על הצער הרב שיעשו בני ישמעאל בארץ ישראל באחרית הימים: "ולמה נקרא שמו ישמעאל, שעתיד הקב״ה לשמוע נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים". 

למה הזכירו "נאקה"? כיון שחז"ל סמכו את ידיהם על הכתוב (שמות ב' כ"ג כ"ד), "ויהי בימים הרבים ההם, וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה. וישמע אלוקים את נאקתם". ומפרש רש"י "נאקתם צעקתם".  

נראה כי אותה צעקה היא נאקה המבואר לעניין יציאת מצרים, וכשם שהקב"ה גאל את ישראל ממצרים על ידי נאקה, כך הוא עתיק לגאול אותנו ע"י צעקה ונאקה[2].

בזוהר הקדוש הובא:  

"צעקה שצועק ואינו אומר כלום, אמר רבי יהודה, לכך גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, הדה הוא דכתיב (איכה כ' י"ח) "צעק ליבם אל ה'". צעקה וזעקה אחד הוא, וזו קרבה לקב"ה יותר מתפילה ואנחה, דכתיב (שמות כ"ב כ"ג) "כי אם צעק ויצעק אלי שמע אשמע צעקתו". אמר רבי יהודה, גדולה צעקה של אדם שקורע גזר גינו של אדם מכל ימיו רב יצחק אמר, גדולה צעקה שמושלת על מידת הדין של מעלה. רבי יוי אמר, גדולה צעקה שממושלת בעולם הזה ובעולם הבא. בשביל צעקה נוחל האדם העולם הזה והעולם הבא דכתיב (תהילים ק"ז ו') "ויצעקו אל ה'' בצר להם ממצוקותיהם יצילם" (זוהר ח"ב דף י"ט ע"ב). 

ר' נתן מברלסב לומד מהלכות גזילת קרקעות שכפי שנאמר בגמרא שאם גוזלים מאדם את שדהו, עליו לעמוד ולזעוק ולערוך מחאה, כך גם מחויב לזעוק לריבון העלמים בתפילה ותחנונים וצעקה להשם יתברך. 

בעניין האירוע שנערך בערב פסח, אנחנו משוחחים עם אחד המשתתפים, ישראל סבא דרסקין, מחוות שבטיה שאירחה את האירוע המספר לנו את הרשמים. 

שבוע במדבר הכנה לצעקה 

"הצעקה התחילה לפני 20 שנים על ידי הצדיק ר' אדם אורן בנרון זצ"ל, פורץ דרך בתחום. הוא דחף בכל הכח לקחת את אורות רבנו נחמן מברסלב ולפשט ולהגשים אותם להמון העם. הם יצאו שבוע שלם במדבר ועשו הכנה, ובסוף השבוע נערך אירוע הצעקה להשם יתברך". 

"נגע ללבם של המארגנים המפורש בחומש שמות (ב' כ"ד): "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם", וכן דוד המלך כותב: "וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם" (תהלים ק"ז ו'". 

שינהמו לילות שלמים כחיות ביער 

"בשיח שרפי קודש ח"ב הובא מרבנו: "פעם אמר רבנו כמתאונן 'אף שהנכם אנשים כשרים, אבל לא לזאת התכוונתי, התכוונתי שיהיו לי אנשים כאלו, שינהמו להשם יתברך לילות שלמים כחיות ביער'.  

"הצדיק ר' שמעון יוסף ויזנפלד ביאר על הפסוק "כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם" (תהילים ל"ב ג'): "וזה בחינת מה שחסידי ברסלב שואגים כל היום והלילה כנודע... אשרי מי שיכול להעביר יום שלם בשאגות לפני השם.

"אנחנו זכינו למעמד ברוב עם הדרת מלך, ובשעת חצות לילה שעה המסוגלת לפי תורת הקבלה". 

גם מבחינה רציונלית ואף לדברי הרמב"ם, לצעוק ולשיר כקבוצה הוא מעמד רב רושם המשפיע ישירות על הנפש, ומעניק לה כח ועוצמה רבה. כפי שביאר את ענין התפילה ב'מורה נבוכים'...

"אכן. ברוב עם הדרת מלך זה לחזק את עצמנו יחד. ומול כח הרבים שום צר לא יכול לעמוד. גם כתוב להקדים תקיעות שופר ממנו מלאכי חבלה מתחלחלים. אותו דבר צריכים לצעוק להשם יתברך.  אנחנו בדור כזה קשה, שכדי שמשהו יחדור לנו ללב אנחנו צריכים לשאוג חזק.

"התאריך בו נערכה 'הצעקה' הוא י' ניסן בהילולת מרים הנביאה, תאריך מעבר הירדן וכניסת יהושע בן נון לארץ ישראל".  

בחורף אנחנו סגורים בחווה כמה שבועות 

"אני חי בחוות שבטיה בנחלת מנשה בכרמל המערבי בה נערך האירוע. הדרך לפה היא אלפינית. צריך לחצות נחל זורם כדי להגיע לפה עם אוטו, ויש שבועות בחורף שאנחנו לא יוצאים מפה כי הנחל עולה על גדותיו וזורם בעוצמה. אנחנו עושים פה הכל לבד. יש פה שמן זית, וזעתר מקומי שהוא אזוב מקראי. 

"לאזוב יש תכונות חיטוי, כפי שדוד המלך מדמה את חיטוי חטאיו ע"י אזוב: "תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר" (תהילים נ"א ט'). אנחנו זכינו להשתמש באזוב שדוד המלך השתמש,  כמו שבני ישראל במדבר השתמשו בזה. מעבר לסגולות הרוחניות שיש לזה. אנחנו משתמשים בזה כתרופת פלא.

"אם הזכרת את הרמב"ם, אז ממבט חיצוני ברסלב לא כל כך מסתדרת עם תורתו הפילוסופית של הרמב"ם (אף שרבנו אמר שלעתיד ההלכה תפסק כהרמב"ם), אבל אנחנו בחווה מומחים ברפואת הרמב"ם, ופה בחווה שתי השיטות של ר' נחמן והרמב"ם מתחברות, וכפי שכתב בהלכות תעניות שיש לצעוק להשם יתברך". 

אז הרמב"ם היה מרגיש אצלכם בבית רק במרפאה בחווה, ולא באירוע הצעקה? 

(צוחק) "דווקא באירועי הצעקה האוכל תובל היטב במבחר תבליני הרמב"ם, כמו סומאק".  

אנגריה של קבר רשב"י 

נחזור לאירוע "הצעקה"...

"בחצות לילה בדיוק, הצעקה החלה. אי אפשר להעביר במילים את ההתרגשות והחוויה הרוחנית, וגם סרטון לא יכול לעשות זאת. הקול של מאות האנשים שהגיעו לפה גבר על מערכת הרמקולים שלנו. היתה פה אנרגיה של קבר רשב"י כפשוטו.

"בורא עולם ניהל את האירוע לגמרי. הערב התחיל בשירה שקטה, סביב מדורה, התפללו ערבית, ואז לאט לאט במשך שעות ארוכות עד חצות לילה המוזיקה גברה. בדיוק בחצות החלה צעקה גדולה של מאות רבות של יהודים ובטוחני שפעל ישועות. אמנים גדולים ומוזיקאים הופיעו ללא מטרות רווח, והיה אור גדול. אני ילד בן 21 עדיין לא כיסיתי את ההוצאות, ואני בטוח שמי שיתרום לאירועים הבאים  יזכה שהרמב"ם ור' נחמן יתפללו עליו". 

נובה החדושו... 

שמעתי מהגר"י מילר שהתבטא ואמר שחוגגי פסטיבל נוֹבָה, היה להם תשוקה ל"אֵשׁ זָרָה" (תשוקה עמוקה הפונה לכיוון לא נכון ולכן היא זרה), וכפי שחז"ל מביאים על נָדָב וַאֲבִיהוּא שגם במדרגתם הפנו את תשוקתם להתקרב אל הקודש באופן זר להלכה (ונכון שהאירוע לא היה במקום הנכון, ולא בתאריך הנכון, ולא עם האנשים הנכונים) [ולא שהשוונו את חוגגי נובה לבני אהרן]. נראה לי שאתם שערכתם את "הצעקה" והריקודים על טהרת הקודש, תיקנתם אותם, ומוגדרים כ"נובה החדש".... 

"האירוע פה לעילוי נשמת ר' אורן בנרון וכל נרצחי נובה, והאמת שזה תיקון רוחני של נובה. אני בשמחת תורה יצא לי להיות במקום מיוחד בתל אביב, וראינו שם חברה ברסלבים, בבית כנסת בתל אביב, וזה היה ממש הרגשה טובה. רקדנו שם בלילה בלי סוף ויצאנו לרחוב עם 4 ספרי תורה לשדרה של מועדונים, וכל החוגגים מהמקומות הכי ירודים יצאו אלינו ורקדנו במעגל ענק, ושרנו אנא בכח ומזמור לדוד, שם פגשנו יהודי שרקד אתנו, ואחרי זה נסע לנובה ונהרג הי"ד. 

"המטרה של החווה שלנו, להתחבר להשם, לארץ ישראל, ולחבר את כל צבעי החושן בעם ישראל". 

היכן אפשר להתעדכן על אירועים נוספים?

"המתעניינים בחוות שבטייה יכולים לבקר בדף הפייסבוק חוות שבטייה "מקום מחוץ לישוב" - ShivteYah Farm. ארועי "הצעקה" מתקיימים בזמנים שונים ובמקומות שונים ברחבי הארץ".

• • •

[1] לאור המקורות הרבים שהובאו כאן, יש לתמוה על מספר ציניקנים בורים שאינם בקיאים בכתבי רבותינו, שלאחר שהעלתי תיעוד מאירוע הצעקה ברשתות החברתיות שלי, הגיבו בלעג. ותגובתם צע"ג דהרי מארגני האירוע הסתמכו על מקורות חז"ל מפורשים. 

[2] הובא בספר 'מצמיח ישועה'' לר' אלכסנדר אריה מנדלבוים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com