בית משפט העליון בירושלים דחה הבוקר (שני) את עתירת השר דודי אמסלם לבג"ץ, אותה הגיש בשבוע שעבר באמצעות עורך דין מוטי שמעון, ובה הוא דרש מבג"ץ לאכוף על משרד הביטחון והעומד בראשו השר יואב גלנט, לגייס את ערביי ישראל לצה"ל בשם עקרון השוויון.
בנימוקי הדחייה, כתבו שופטי הבג"ץ, כי "העותר דוד אמסלם, לעת הזו שר בממשלת ישראל, ובעבר חבר כנסת בכנסת ישראל, מגיש מעת לעת עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק בעניינים ציבוריים שונים המופנות כנגד הדרג הממשלתי או היועצת המשפטית לממשלה".
"כל העתירות הללו נדחו על הסף מטעמים דומים" נכתב בנימוקי הדחייה לעתירה. "בין משום שטענותיו נטענו ללא הנחת תשתית תומכת הולמת ובין בשל העובדה שבניגוד לדרישה הבסיסית מכל עותר, ציבורי כפרטי, השר אמסלם לא הקדים פנייה לעתירה, ולא טרח כלל לברר עם המשיבים (משרד הביטחון, גלנט והיועמ"שית) מהי התייחסותם לטענותיו קודם שהגיש עתירתו".
כזכור, בשבוע שעבר הגיש השר אמסלם עתירה לבג"ץ, ובה הוא דרש משופטי בית משפט העליון לאכוף על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שר הביטחון יואב גלנט ומשרד הביטחון - לגייס את ערביי ישראל.
עתירתו של אמסלם הגיעה אחרי הדרמה הפוליטית שהתעוררה עם פסיקת הבג"ץ בהנחיית היועמ"שית - לאכוף את גיוסם של תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים בגילאי גיוס, ושלילת תקציבי עולם התורה באם לא יתגייסו לומדי התורה לצה"ל.
בעתירה, ביקש השר אמסלם מבית משפט העליון להוציא צו על תנאי לשר גלנט "להתייצב וליתן טעם מדוע לא יפעל כסמכותו וכחובתו על פי דין להורות למשיב 2 (משרד הביטחון), לפעול כסמכותו וכחובתו לקרוא בצו אישי לכל מיועד לשירות בטחון ולכל יוצא צבא שהוא ערבי להתייצב לרישום".
אמסלם ביקש משופטי הבג"צ לדרוש מגלנט לחייב את משרד הביטחון לפעול על פי חוק ולחייב את הערבים בשירת צבאי, שירות אזרחי או שירות לאומי לפי השיקול הכללי של מדינת ישראל.
העתירה מתייחסת לסוגיה הביטחונית ואנסלם דרש מבג"ץ לחייב את משרד הביטחון והשר גלנט, לקיים מבדק ביטחוני על כל ערבי המיועד לשירות, כדי לעקר את טענת הביטחוניות המצדיקה את שחרורם של ערביי ישראל משירות בצה"ל.
אמסלם ציין בעתירה שהוגשה באמתעות עו"ד מוטי שמעון, כי העתירה מוגשת גם כנגד היועמ"שית באשר תפקידה הוא לייעץ לשר גלנט ולהורות לו לקיים את חוק הגיוס של מדינת ישראל ככתבו וכלשונו.
בעתירה, מפרט השר אמסלם כי שר הביטחון גלנט "פועל ללא שיקול דעת ושלא בדרכים הקבועות בחוק ומקובלות בדין במינויים המבוצעים בידי הממשלה וחברי הממשלה ולמעשה ממנה ו/או מאפשר מינוי פוקדים בידי הרמטכ"ל ו/או בעלי תפקידים שונים בצבא ואף מאפשר העברת סמכויות הפוקדים לאחרים שלא כדין ושלא בסמכות".
"משרד הביטחון" כותב אמסלם בעתירה, "בהנחיית גלנט ו/או היועמ"שית, חדל מלמלא תפקידו כראוי וחובתו על פי חוק שירות בטחון בכך שאינו קורא בצו אישי פרטני לכל מיועד לשירות בטחון ואף לא יוצא צבא ערבי אחד להתייצב לרישום וכן להתייצב לבדיקה לשם קביעת כשרו לשירות בטחון ולהתייצב לשירות סדיר".
לסיכום, כותב אמסלם בעתירה: "תכלית העתירה להפסיק נוהג לא חוקי ולא ראוי של מחדל והתעלמות מגמתית פסולה של המשיבים מקיומם של ערבִים שהם מיועדים לשירות בטחון ויוצאי צבא כהגדרתם בסע' 1 לחוק חוק שירות בטחון, בפעולות המשיבים לקיום ולהבטחת קיום הוראות חוק שירות בטחון, ולקיום צווים הניתנים ומפורסמים מפעם בפעם בידי משרד הביטחון כ-"צו שירות בטחון" התייצבות לרישום, לבדיקות ולשירות בטחון".