הממשלה אישרה לפני דקות ספורות (שני) את הצעת התקציב המתוקנת לשנת 2024 שהביא שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. ההצעה כוללת את תיקון התקציב והוספת עשרות מיליארדים לצרכים הבטחוניים והאזרחיים של המלחמה. לתקציב התנגדו השרים, קרעי, גנץ, איזנקוט, סער, שאשא ביטון וטרופר.
הצעת התקציב כוללת מעטפת שלימה למילואימניקים, ללוחמים ולבני משפחותיהם בהיקף של 9 מיליארד ש״ח לתוכנית "מתגייסים למילואים".
בנוסף מיליארדי שקלים לחיזוק החזית האזרחית בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש ב- 3 מיליארד ש״ח, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד.
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו טרם ההצבעה: ״אנחנו הגענו להסכמה, ואנחנו נעביר עכשיו תקציב חשוב מאוד. זה תקציב המלחמה, שדואג גם לצרכים של משרתי המילואים שלנו, למשפחות שלהם, לעצמאים ולמשרדי הממשלה ולצורכי הציבור. אנחנו מגדילים את תקציב הבריאות, ומוסיפים לו מיליארד ש״ח לבריאות הנפש, צורך גדול וחשוב. מגדיל את תקציב החינוך, תקציב הרווחה, תקציב ביטחון הפנים, אבל קודם כל - דואג להגדלת תקציב הביטחון, שהוא פשוט חיוני לניצחון וגם לעתיד שלנו.
"אני רוצה להודות לשר האוצר ולצוותו ולשרי הממשלה שנתנו כתף כאן. אנחנו דואגים גם לצרכים רבים ומגוונים, ואני יודע שגם נדרשה הקרבה לא קטנה ואני מאוד מודה לכם על ההתייצבות הזאת, נכנסתם מתחת לאלונקה.
"אני כמובן שולח איחולי החלמה לפצועים ותנחומים למשפחת הנרצחת. אנחנו בעיצומה של מלחמה בטרור בכל החזיתות, גם בחזית הזאת. לא נרפה עד שננצח״.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר: ״ראשית יחד עם עם ישראל כולו, אני שולח מכאן איחולי החלמה לפצועים בפיגוע ברעננה ותנחומים למשפחת הנרצחת. יש לנו עסק עם רוצחים נתעבים ואנחנו נילחם בהם בעזרת ה׳ עד חורמה.
"ביום הזה חברים יש לי דבר אחד בלבד להגיד: אנחנו משנים את סדר העדיפויות. אנחנו כאן יושבים סביב שולחן הממשלה בירושלים, ולוחמינו ומפקדינו נמצאים בצפון בדרום, ביהודה ושומרון, בלחימה בלתי פוסקת. שינינו את סדרי העדיפויות כדי שידע כל מילואימניק, וכל לוחם, ותדע משפחתו, שיש ממשלה שעומדת מאחוריו שדואגת לו למעטפת שלמה. אנחנו לא נרפה מהדאגה שלנו אליהם כי זו חובתנו. הם המנוע והרוח של העם הזה, עד לניצחון.
"אנחנו משנים כאמור את סדרי העדיפויות, כפי שציין ראש הממשלה. נותנים מענה למלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, ומטפלים בשלל אתגרי הכלכלה באחריות. אני מודה לראש הממשלה על גיבוי מלא, אני מודה לכל חבריי השרים על שיח ענייני, מעמיק, מכובד ובעיקר אחראי, זה שמבין את גודל השעה, יודע להיכנס מתחת לאלונקה, ולהביא לעם ישראל רוח גדולה, אחדות, ניצחון, והמשך צמיחה ושגשוג״.
משרד הכלכלה
שר הכלכלה ניר ברקת, שתחילה אמר שיתנגד לתקציב, הגיע לסיכום עם משרד האוצר על תקציב משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2024.
משרד הכלכלה והתעשייה ואגף התקציבים במשרד האוצר סיכמו ביניהם את תקציב משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2024. בהתאם לסיכום יעמוד תקציב המשרד על סך של 1,062,070 ש״ח. בראש סדר העדיפויות לשנת 2024 של המשרד, כפי שהתווה השר ניר ברקת עומדים: השקעה בצמיחה כלכלית במודל ״היתרונות היחסיים״ של המשק הישראלי - אשר תעמוד על היקף כספי של כחצי מליארד ש״ח השקעה ממשלתית בנוסף להשקעה באינטל קרית גת. עיקר ההשקעות יבוצעו ישירות במגזר העסקי באמצעות יחידות המשרד ובהן: כ-200 מלש״ח יושקעו בתשתיות תומכות צמיחה תחרותית כגון מכוני מחקר, קהילות חדשנות, תמיכה ביצוא (ישירות ביצואנים) ובאמצעות מכון היצוא הישראלי, ועוד.
כ-279 מיליון ש״ח יושקעו באמצעות רשות ההשקעות במסלולי מענקים להקמת ולהרחבת מפעלים, ולעידוד העסקת כח אדם במשרות בשכר גבוה בפריפריה, ועידוד ייצור מתקדם בפריון גבוה. כ- 40 מיליון ש״ח יושקעו בקידום המכון לייצור מתקדם שמסייע למפעלי תעשייה להסב את קווי היצור שלהם לתהליכים מודרניים מבוססי בינה מלאכותית, תכנון באמצעות מחשוב וייצור בסיוע רובוטים ואוטומציה והטמעת חדשנות.
לסכומים אלה יצטרפו השקעות ממשלתיות נוספות בצמיחה באמצעות כלי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה, כגון תקציבים לשיקום וחידוש והשקעות במפעלים בעוטף עזה באמצעות מנהלת תקומה וכן תקציבים לתיעוש הבניה בשיתוף פעולה עם משרד הבינוי והשיכון ועוד.
יצוין כי ההשקעות יבוצעו ברובן בפריפריה. (אזורי פיתוח א׳ ועדיפות לאומית) והם מותנים במטשינג של המגזר העסקי ביחס של 1:3 דבר המגדיל את ההשקעות בישראל. בנוסף לכך יושקעו כ- 125 מלש״ח לפיתוח והרחבת אזורי תעשייה באזורי פיתוח א בפריפריה, וכן ישווקו קרקעות בסבסוד מדינה להקמת מפעלי תעשיה באזורים אלה.
דגש מרכזי נוסף בשנת 2024 הושם על תחום הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שם תוקצב סכום של 195 מלש״ח לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים וכן לעצמאים ומשרתי מילואים בעלי עסקים במגוון תכניות וכלי סיוע שיופעלו ע״י צוותי המשרד והמעוף וכן באמצעות שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות וגופים נוספים אשר ימנפו את היקפי ההשקעה והאימפקט.
כ-100 מליון ש״ח יוקצו להכשרות עובדים במודל מעסיקים שייחודו בכך שהמעסיק הוא זה שמוביל את הכשרת העובד ומתחייב להעסקתו וכנגד קליטת העובד והעסקתו בפועל מקבל המעסיק השתתפות מהמדינה בעלות ההכשרה ו/או שכרו של העובד. פעילות זו תצטרף לפעילות הענפה של שירות התעסוקה ובתאום עם מנהלת המעסיקים של המגזר העסקי.
המשרד ימשיך לקדם את רפורמת היבוא המרכזית שיזם השר ברקת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ ולשם יישומה והטמעתה יועמדו תקציבים ייחודיים וכח אדם נדרש. ב״מערך הדגיטל הלאומי״ ישקעו כ- 75 מיליון ש״ח תוספתיים לטובת המשך תהליכי המעבר לשירותים דיגיטליים של משרדי הממשלה.
במסגרת תקציב משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2024, בוצעו הסטות תקציביות בין סעיפי הוצאה בגין תכניות שנסגרו והוחלפו בתכניות חדשות וכן משקף התקציב קיצוץ בהיקף של כ- 10% מתקציב המשרד כחלק מתרומת משרד הכלכלה והתעשייה למאמץ התקציב הנדרש עקב הוצאות המלחה.
שר הכלכלה ניר ברקת: ״בעת הזו אנו מצווים לאחריות תקציבית מיוחדת שתשים בראש סדר העדיפויות את חיזוק מערכות הביטחון של מדינת ישראל ואת תחושת הביטחון של האזרחים. לצד זאת אנו שמים דגש משמעותי על שיקום המשק והכלכלה, על הצמיחה של הכלכלה והסיוע לבעלי העסקים ולאנשי המילואים. אחד היעדים האסטרטגיים לניצחון במלחמה הכלכלית הוא חזרה למגמת צמיחה והשקעות בפריפריה ובאזורי הלחימה. בהתאם לכך הנחיתי את הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה לעבוד יחד עם אגף תקציבים ולהגיע לתקציב שמאזן נכון ככל האפשר בין הצרכים לאילוצים. אני מבקש להודות לכל מי שסייע באגף תקציבים ובמשרד האוצר, לכפיר בטאט וגל ברנס ולאנשי משרד הכלכלה״.
משרד הבריאות
במשרד הבריאות הגיעו להבנות עם האוצר: במסגרת הסיכום התקציבי לשנת 2024, נקבעה תוכנית לאומית למתן מענה בתחומי בריאות הנפש, השיקום, המיגון והסייבר והמכון לרפואה משפטית.
תכנית בתחום בריאות הנפש
התכנית מגדילה את התקציבים המופנים לתחום בריאות הנפש ומהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי. התוספת, בסך כולל של כ-1.4 מיליארד ש״ח שנתיים, תינתן לבסיס תקציב משרד הבריאות על פני השנתיים הקרובות. מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן למערך בריאות הנפש מאז הרפורמה בבריאות הנפש. התכנית מתמקדת במניעה וקידום בריאות נפשית בקהילה לטובת קיצור תורים לטיפול בקהילה והרחבת רצף המענים ע״י טיפולי יום, טיפולים אינטנסיביים, חלופות אשפוז, הכשרות רוחביות בכלל מערכת הבריאות, שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז והרחבת המרפאות.
עיקרי התכנית:
1. תקצוב קופות החולים על מנת שיוכפלו מספר הטיפולים.
2. שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי.
3. מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית.
4. תוספת תקנים ומתמחים בבתי החולים, פיילוט שירותי בריאות נפש וקידום חלופות אשפוז.
5. המשך תקצוב מרכזי חוסן בנגב המערבי – מרכזי החוסן בעוטף נדרשים מאז ה-7 באוקטובר לתת מענה נפשי למניעת תחלואה נפשית ולקידום חוסן אישי וקהילתי. המשרד הסדיר את המשך פעילותם במסגרת דיוני התקציב.
6. הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום בריאות הנפש: ריבוד מענים תוך שימוש בטריאז׳ וגם שיתוף מידע בין גורמים מטפלים.
7. מיסוד תפקיד מגיש עזרה נפשית.
8. שיפור תעריפים במערך שיקום נכי הנפש בקהילה
מעבר לאמור - במסגרת הסכמי השכר צפוי להינתן מענה קבוע להגדלת שכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית ושיפור משמעותי בתנאי העסקת הפסיכיאטרים– מתמחים ומומחים צעירים זאת במסגרת הסכם ייעודי עם ההסתדרות הרפואית. העלות למימון הסכמים אלה הינה מעבר להסכם ובנוסף לו.
תכנית בתחום השיקום
במסגרת המלחמה נוצר צורך במתן מענה שיקומי למאות חיילים ואזרחים שנפצעו ונזקקים לשיקום וזאת מבלי לפגוע במטופלי השגרה. במסגרת תקציב 2024 תצא לפועל תכנית להרחבת היצע שירותי השיקום בישראל בעלות של מעל 200 מלש"ח. התכנית כוללת הרחבת היצע מיטות האשפוז, הקמת מרכזי שיקום יום בקהילה בפריסה ארצית, ותכנית להגדלת היצע כוח האדם במקצועות הבריאות וברפואת השיקום.
תכנית לחיזוק תשתיות קריטיות
במסגרת התקציב ובשל אירועי הלחימה, הגיעו משרדי הבריאות והאוצר להסכמה על תוכנית חדשה למיגון והערכות למתקפות סייבר בהיקף של 200 מלש"ח: הוסכמה הקצאה של 150 מיליון ₪ על פני שנתיים למיגון מרחבים קריטיים שאינם עומדים בדרישות המיגון כיום: מלר"דים (חדרי מיון), פגיות ומחלקות לאשפוז חירום. בנוסף הושגה הסכמה על תוספת של 50 מלשח על פני שנתיים לטובת שיפור ההערכות לאירועי סייבר.
חיזוק הרפואה המשפטית
במסגרת הסיכום נקבעה ותוקצבה תכנית להעברת המכון הלאומי לרפואה משפטית לביח אסף הרופא, ולקביעת תכנית לחיזוק כוח האדם הרפואי במכון.
התפתחות הילד
כמו כן אושרה תוספת תקציבית להגדלת היקף המגעים לתחום התפתחות הילד וצעדים לעידוד הטיפולים במסגרת ציבורית בהיקף של 35 מלש"ח.
שר הבריאות, אוריאל בוסו: "מדינת ישראל עוברת ימים לא פשוטים ומשרד הבריאות עומד בחזית המערכה. המלחמה מעמידה בפנינו אתגרים מורכבים מאוד, ומאלצת אותנו לשנות סדרי עדיפויות ולייצר מענים רפואיים מידיים לאוכלוסיות רבות. התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שדרוג מערך השיקום הפיזי למאות הפצועים, מיגון המוסדות הרפואיים מצפון עד דרום, סייבר, המכון לרפואה משפטית ועוד הפכו להיות צו השעה שהטיפול בהם אינו סובל דיחוי. כאשר בריאות הציבור עומדת לנגד עינינו התעקשנו מול רה"מ ושר האוצר שהנושאים הללו יזכו למענה ראוי במסגרת התקציב ואני מברך אותם על ההבנה של גודל השעה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב "מדינת ישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בשל מצב הלחימה המתמשך והצורך להיערך למלחמה ממושכת ביותר מחזית אחת. מצב זה מאתגר מאוד את מערכת הבריאות במישורים רבים ומחייב ביצוע התאמות במרכזי הכובד והקשב הניהולי למערכת. בזכות חוסנה של מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים המצויינים נתנו טיפול מציל חיים לאלפים רבים של ישראלים, אזרחים וחיילים. המערכת מחויבת להמשיך ולהיות העוגן והעורף האזרחי של מדינת ישראל. בתקציב הנוכחי שמנו דגש מרכזי על תחום בריאות הנפש, כמתחייב מהמצב. לצד נושא זה שמנו דגש גם על שיקום פיזי, מיגון וסייבר וקידום הרפואה המשפטית והמכון הלאומי לרפואה משפטית".
סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, חיים הופרט "החודשים האחרונים הוכיחו כי מערכת הבריאות היא החוסן הלאומי של מדינת ישראל. הסיכומים התקציביים אליהם הגענו עם האוצר הם בתחומים הרגישים ביותר שנוגעים לכל אדם במדינת ישראל. לאחר דיונים רבים הוספנו תקציבים לבריאות הנפש, לשיקום, לחיזוק תשתיות קריטיות של מערכת הבריאות ולתחומים רבים נוספים. בסה"כ נוספו למערכת הבריאות תקציבים רבים שיוכלו להוביל לשינוי מערכתי לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה על הזכות להיות שותף לקידום השינוי שייגע בחיי כל אזרח ישראלי."