אמש (ראשון) החלו הדיונים המתישים של הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2024, ככל הנראה כעת, התקציב יכלול צמצום הוצאות משמעותי בעקבות המלחמה - והשרים ייאלצו לאשר קיצוץ של 3% מתקציבי משרדיהם ואת העלאת המע"מ ב-1% ב-2025.
בתחילת ישיבת הממשלה, נתניהו התייחס לקיצוץ הצפוי. "כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר 'כולנו' אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי. אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש. אנחנו ניתן לכם את חופש ההחלטה, אבל שרים צריכים לדעת שהם נותנים - וגם מקבלים". כך לפי הדיווח של איתמר אייכנר ב yent.
נתניהו הוסיף: "יש דברים שאני אומר לכם שאני לא התפשרתי עליהם, למשל נקודות הזיכוי במס להורים של ילדים מגיל 0 עד 3, משום שהדבר הזה משרת את האנשים הללו. זה בדרך כלל אנשים בני 30-40. הם משרתים עכשיו, זה סיוע למשרתים. גם אמרתי שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת"
לפני הסקירה של אגף תקציבים יצאו כמה שרים נוספים מהחדר, ונתניהו התבדח ש"הדבר היחיד שעקבי פה זה היציאות של השרים. יצאת ולא תדרכת - לא יצאת". הנוכחים בדיון צחקו.
בהמשך הדיון אחרי הדברים שאמר נתניהו, שר החינוך יואב קיש עזב בזעם את חדר הדיונים, מאחר והוא מתנגד בכל תוקף לקיצוץ המדובר במשרד החינוך, לדבריו: "עם קיצוץ כזה בחינוך והדרישה לקיצוץ בהשכלה הגבוהה אני לא אצליח לתפקד. אני לתקציב הזה לא מתכוון להצביע",
גם יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ התנגד לתקציב כפי שהוצג "כמות ההסטות היו צריכות להיות יותר גדולות, לכן לא נתמוך בתקציב. צריך לראות יותר משאבים כלכליים וסמליים בתקציב". בהמשך, העריך גנץ בפסימיות: "אני מסתכל על התקציב וחושב שמהר מאוד ניכנס לתקציב חוזר או מחודש".
כפי שדווח ב yent גם השר גדעון סער הודיע בישיבה כי יצביע נגד התקציב. לדבריו, "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם את גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה. ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים"
סער הוסיף: "הצעתי לנקוט מהלך של שחרור 'רווחים כלואים' שיאפשר גביית סכומים גדולים מאוד של מס דיבידנד מחברות, דבר שייצר מקור הכנסה גדול וצמצום משמעותי של הגרעון הצפוי".
לפי הדיווח ב yent מי שהודיע על תמיכה בתקציב היה שר התיירות חיים כץ, שהשיג הסכמות עם משרד האוצר ותקציב משרד התיירות לשנה הנוכחית יתבסס על שנת 2023. מסביבתו של כץ נמסר: "כמו יתר משרדי הממשלה נדרשנו לצמצם הוצאות. התיירות היא מנוע לצמיחה כלכלית וכלי תדמיתי ראשון במעלה. נוודא שכל שקל שנשקיע יביא תוצאה. הוכחנו את החיוניות של משרד התיירות בשעת משבר, ונוכיח ביצוע במדדי התיירות הנכנסת ביום שאחרי. כפי שהתחייבתי, הבאתי מתווה לשיפוי התעשייה שיאפשר לשמר את הקיים ולהביא להתאוששות מהירה".
בתוך כך, שר הכלכלה ניר ברקת, מנגד, מתח ביקורת חריפה במהלך הדיון על נתניהו וגלנט בעקבות המתווה להעסקת פלסטינים מאיו"ש בתחומי ישראל, ולמרות הערת רה"מ כי זה לא הזמן לדון בכך, הזהיר ברקת מפני הקונספציה בה שקועים ראש הממשלה ושר הביטחון.
יוזכר כי לפי ההצעה של אגף התקציבים במשרד האוצר שהונחה על שולחן הממשלה - יקוצצו מכל משרדי הממשלה כאמור 3% מהתקציב, שיעור גבוה לאחר שקוצצו כבר 1.5% מהתקציב רק לפני ימים אחדים.
תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 יעלה בכ-69 מילארד שקלים מעבר לזה שאושר בתקציב הדו-שנתי לפני 8 חודשים, ויסתכם ב-585 מיליארד שקלים - תקציב המדינה הגדול אי פעם בישראל. יצוין שעלות המלחמה המוערכת כעת היא 217 מיליארד שקלים, אך היא צפויה לעלות ככל שהמלחמה תתארך וחלילה תורחב גם בזירה הצפונית.