הרמטכ"ל הרצי הלוי החליט לאחרונה על צוות בכירים ביטחוניים שיתחילו לחקור את שרשרת המחדלים שהובילה לטבח שמחת תורה ולמלחמה בעזה.
לפי החלטת הלוי, עם החוקרים ימנו הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ראש אמ"ן לשעבר אהרן זאבי פרקש, ומפקד פיקוד הדרום לשעבר סמי תורג'מן וכן האלוף במיל' יואב הר אבן. מדובר ברשימה חלקית.
בחודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, עלו עדויות רבות על התראות שנשמעו לפני שמחת תורה. כך לדוגמה פורסם בחדשות 12, כי חודשיים לפני מתקפת הפתע לידי השב"כ הגיעה ידיעה מדויקת כי בכוונת חמאס לבצע אותה. בידיעה צויין גם המועד המתוכנן ולפיו "חמאס מתכנן מהלך גדול בשבוע שאחרי יום הכיפורים".
על פי הדיווח, המידע הגיע ממקור אנושי שהפעיל השב"כ ברצועה. מקורו ב"יומינט", כלומר מודיעין אנושי. המידע הקונקרטי הזה הגיע מפיו של מקור המכונה "מבוע" - כינוי מקצועי למי שמביא מידע מכלי שני. כלומר, הוא לא שמע ישירות את המידע, אלא ממישהו שידע לספר לו ששמע על התוכנית.
מה קרה עם ידיעת הזהב הזאת מרגע שהגיעה לשב"כ? המפעיל של אותו מקור אנושי, העביר את המידע למי שאמורים לטפל במידע הזה. אלא שהאזהרה לא סומנה כמידע משמעותי. וההנחה הייתה שאם זה באמת יתקרב לביצוע, יגיע מודיעין נוסף שיתמוך בכך. בעקבות זאת, המידע לא עובר לדרגים הגבוהים יותר, ולא הגיע לראש השב"כ רונן בר בזמן אמת.
גורמים בשב"כ מסבירים שהמקור המדווח "היה חדש יחסית, לא מקור ותיק, גם המהימנות שלו לא הייתה ברורה". בדיעבד ודעים לומר שזה מקור שרמת המהימנות שלו "גבוהה מאוד".
אותם גורמים בשב"כ מדגישים לפי הדיווח: "אין שום כוונה להפיל את האחריות על דרגים נמוכים, בשב"כ לא יהיה ש"ג. השאלה מה היה צריך לעשות עם המידע הזה – עוד תיבדק. בשורה התחתונה – אין וויכוח שכשלנו, ולא הבאנו התרעה למלחמה".