הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות חבר הכנסת אליהו רביבו קיימה היום (שני) דיון מיוחד על תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלסטינים בישראל בזמן המלחמה בצפון ובדרום.
היו"ר רביבו פתח את הדיון הרגיש ואמר: "מדינת ישראל חייבת להחליט האם היא מסתייעת בידיים פלסטיניות או לא. העיקרון שמוביל אותנו הוא התקשרות עם מדינות זרות בהסכמים בילטרליים. הוחלט על סגר באזור איו"ש מאז המלחמה ועדיין לא התקבלה שלא יכנסו פועלים מעזה, מאיו"ש לא רק שאין החלטה שלא אלא בפועל נכנסים עובדים ורוב אלה שנכנסים מגיעים לאזורי חיכוך ולבתי חולים ולבתי מלון".
לדבריו היו"ר: "צריך להחליט מה המדיניות כדי להעירך ליותר ידיים זרות מחו"ל. מדינת ישראל עודדה חסימת ידיים זרות לקבלנים קטנים בכך שהטילה הגבלות וסרבלה תהליך וזה הכל מכוון, זאת סיבה ותוצאה. כל עוד לא ניתנו פתרונות המדינה עדיין תלויה בעובדים הפלסטינאיים. הממשלה גוררת רגליים בנושא זה".
ח"כ משה אבוטבול סגן שר החקלאות אמר בדיון: "צריכה להיות החלטה ברורה בנושא הזה. אסור שיהיה מצב של מחסור בפועלים בענפי החקלאות, הבנייה, הסיעוד או כל ענף אחר. כשרואים את כל הפירות על העצים וכמה אפשר לבקש את המתנדבים? צריך לחשוב על כניסה למהלך תקין ובריא אבל הם צריכים את אותם עובדים זרים. יצרנו הסכמים וצריך שיהיה עודף של עובדים זרים מאשר מחסור. בקונסטלציה הנוכחית שנוצרה להכניס פלסטינאים לישראל אני לא בטוח שיש לנו הכלה לנושא הזה". היו"ר ביקש להבין מה מדיניות המשרד וח"כ אבוטבול השיב: "אנחנו צריכים עובדים זרים נקודה".
ח"כ יצחק קרויזר סבור כי "החקלאים הם מילואימניקים ושומרים על הביטחון התזונתי של המדינה. אחרי השביעי באוקטובר נפל האסימון למדינת ישראל להפסיק להעסיק ידיים רוצחות ולא ידיים עובדות". היו"ר השיב: "לאף אחד לא נפל האסימון".
אלכס קוקוי ראש מדור במתפ"ש: "אנחנו כפופים להחלטות הדרג המדיני והקבינט שתהיה החרגה של 8000 פלסטינים לבריאות, מלונאות, תעשייה במערכים קריטיים. יש לנו נוהל מסודר מול רשות החירום הלאומית. ביהודה ושומרון הסמכות היא ברשות אלוף פיקוד המרכז".
ח"כ משה סעדה תקף ואמר במהלך הדיון: "הכנסת ה-8000 פועלים לשטחי ישראל הוא כשל. הכמות צריכה להיות אפס".
ניצן צוק ראש ענף במל"ל הבהיר את העמדה במועצה: "לפני המלחמה נכנסו 160 אלף פלסטינים. מאז המלחמה סגר על איו"ש ואושרו חריגים למפעלים חיוניים. המל"ל התבקש להגיד איך אפשר כן לאפשר או אם ניתן לאפשר. לא כל גופי הביטחון נתנו את תמיכתם להכניס פועלים. בתוך המתווה בנינו תבחינים חדשים ושונים ממה שהיה ב-6 לאוקטובר והופכים את הפוטנציאל ל-80 אלף פלסטינים".
יו"ר הוועדה: בוחנים לפי צורך מעסיק או כמות שתיכנס. כל משרד הציג את הפערים הקריטיים איך לתת מענה מיידי עד שיגיעו עובדים זרים והצענו מדרגות בענפי החקלאות והבנייה כאשר השלב הראשון עמד על 13 אלף פלסטינים". ח"כ דווידסון: "למה לא הולכים על מהלך של עובדים זרים?".
ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים: "אנחנו במצוקה מאוד קשה. הענף נמצא בקיפאון מוחלט והוא בתפוקה של 30% בלבד. 50 אחוז מהאתרים מושבתים ויש השפעה על כלכלת ישראל ושוק הדיור. הכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן בשנת 2022 עמדו על 80 מיליארד שקל זה 20% מתקציב המדינה ולא נגיע לזה השנה ולא שנה הבאה אם לא נתעורר דווקא בזמן שהמדינה צריכה את ההכנסות הללו וזה משפיע על מיליון אנשים ישירים במדינה שלא לדבר על ענפים עקיפים. המדינה פה נמצאת בחשיפה של תביעה נזיקית אל מול כל האזרחים שנפגעו. לא נמצאת חלופה כאן ועכשיו. המדינה הרגילה אותנו לעובדים פלסטינים ובלמה מכסות לעובדים זרים. מצדנו תביאו עובדים מהירח".
שלום בן משה ראש עיריית ראש העין: "צריך שהאסימון ירד. צריך להביא הרבה עובדים זרים גם בחקלאות וגם בבניין. עשינו דיון בטחוני אצלנו על כניסת עובדים פלסטינאים ודיברנו מה הדרישות מבחינת כיתות כוננות ונשקים ואם הדרישות לא ייענו לא נכניס עובדים פלסטינאים ואתם צריכים להחליט ובהקדם". ח"כ דווידסון: "למה אתם אומרים כדי ואולי? תהיו החלטיים ותגידו לא."
שרה ליבמן מנכ"לית מועצת יש"ע: "השביעי באוקטובר צריך לשנות משהו בתפיסת העולם של כל גורמי המקצוע שיושבים כאן. צריך להטיל ספק בכל מה שהיה ברור לנו עד אותו יום. התבחינים צריכים להשתנות כי מה שהיה הוא לא שיהיה. צריך לשים את כל הג'חנון הזה על השולחן ולדון בו. לישובים במועצת ישע לא נכנסים פלסטינאים ולאזורי התעשייה הם נכנסים למורת רוחנו". ח"כ קריב: "השר הנוסף סמוטריץ הוא האחראי על היתרי העבודה. נוח שהפועלים הפלסטינים יהיו באזורי התעשייה ביהודה ושומרון כדי שהמפעלים לא יקרסו אבל בתוך הארץ לא. צבועים".
אסף גבע מנהל במשרד האוצר: "חישבנו מה יהיה תהיה הפגיעה הכלכלית אם פלסטינאים לא נכנסים לעבוד בהשלכות ישירות וזאת מוערכת בכ-3 מיליארד שקלים לחודש".