רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, פרסמה היום, מאמר דעה באתר האקטואליה הבינלאומי ניוזוויק, ותקפה את שתיקה ארגוני הנשים והגופים הבינלאומיים, על המעשים החמורים של חמאס בנשים יהודיות, במהלך הטבח.
"יומיים לאחר המתקפה הנוראית של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר, פגשתי את רותם, אמא צעירה לשני ילדים קטנים מקיבוץ הממוקם על גבול רצועת עזה", כתב אשת הנשיא, "נשימתי נעצרה בזמן שהיא תיארה איך היא רצה עם ילדיה להסתתר בעוד שמחבלים משתוללים בביתם. היא סיפרה איך הם הגיעו לממ״ד והחזיקו את הדלת, בתפילה שהמחבלים לא יצליחו להיכנס.
"הפחד שהיא מתארת מהדהד וזהה לפחד ששמעתי בסיפוריהן של נשים שעברו התעללות, אלא שכאן לא מדובר על איום מצד בעל אלים. ורותם אינה היחידה; היא אחת מאלפי נשים ישראליות שבאותו רגע נאלצו לעמוד ולהתמודד מול רצח שביצעו מחבלי חמאס באותו יום גורלי".
עוד כתבה רעייתו של הרצוג: "במשכן בית הנשיא בירושלים, אנו מתכוננים ליום בו קבעה העצרת הכללית של האו"ם את ציון היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, המצוין מדי שנה ב-25 בנובמבר. כל שנה אני מארחת קורבנות אלימות, מנהיגים חברתיים, פעילים, וחוקרים המתמקדים בזכויות נשים ובטיחותן.
"אבל השנה הזו תהיה אחרת. דברים רבים השתנו ב-7 באוקטובר, כאשר אלפי מחבלי חמאס טבחו במשפחות ישראליות, שרפו ילדים וקשישים, וחטפו בני ערובה. אלו אירועים שהשפיעו עמוקות על תפיסתנו בנוגע לאכזריות ולאלימות - ועל האמונה שלנו בארגונים הבינלאומיים שתפקידם אמור להיות - דאגה לנשים.
"לקח לי כמה ימים להבין את האופי המפלצתי ואת היקף האלימות שספגו נשים במיוחד ב-7 באוקטובר", הוסיפה וכתבה הרצוג, ותיארה איך ההכרה הראשונה שלה הגיעה כשפגשה מתנדבות של איגוד מרכזי למעשים קשים שסיפרו לה בדיסקרטיות על שיחות עם ניצולות. "הן שמעו עדויות שזעזעו אותן עד היסוד", תיארה.
אשת הנשיא תיארה מעשים קשים, עליהן שמעה במהלך החודש האחרון, הן מפי עדים שהסתתרו בשיחים במסיבה בנובה, והן מפי הפתולוגים שתיארו מקרים קשים. "והפשע הזה נמשך: 240 בני הערובה המוחזקים בעזה כוללים נשים ונערות רבות. רק כשהן ישוחררו נדע מה אירע להן", כתבה.
אשת הנשיא תקפה בחריפות את השתיקה הבינלאומית: "הגינויים על אלימות מגדרית מצד חמאס לא היו חלשים או לא מספיקים – אלא לא קרו בכלל. הצהרה אחר הצהרה של ארגונים כמו UN Women והוועדה לביטול אפליה נגד נשים (CEDAW) לא הצליחו לגנות את הפשעים הללו. הם הפקירו אותנו, ואת כל הנשים, ברגע הקריטי הזה.
"כאישה וכאמא, לבי עם הנשים והילדים בעזה אשר סובלים מהשלכותיה של המלחמה שפתח ארגון הטרור חמאס. אני מאמינה שמגיע להם סיוע ותמיכה, אבל אין זה מוחק את הזוועות שביצעו המחבלים ב-7 באוקטובר. השתיקה של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים וחוסר הנכונות להאמין לנשים ישראליות מול עדויות מוחצות היא הרסנית.
"עבור הישראליות שתמיד היו בחזית המאבק למען זכויות נשים בעולם, זה היה רגע של אכזבה מוחצת".