ערב חג הסוכות, חג האושפיזין, חג האחדות, החג בו כולנו שווים וכולנו יוצאים מהמקום החם והבטוח אל הסוכה, זה הגיע הזמן להגיד מספיק ודי! חלאס! לאן נגיע? מה קרה לנו?
יום כיפורים, היום הקדוש והטהור בשנה. היום שמסמל עבור כולנו את סף חורבן הבית מאויבים שמבחוץ ואולי צריך להזכיר, יום שבו נפתחה מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שגבתה כ-2,700 הרוגים ועוד כ-7,800 פצועים למותר לציין, את אלפי פגועי הנפש. והנה בצאתנו מיום הכיפורים חזינו בנורא מכל, אויב מבית שמאיים לא רק על אחדותנו אלא על המשך קיומנו. אני לא מחפש אשמים אבל אני יודע מה מונח על הכף – גורלו של העם היהודי, לא פחות. קיצוניים משני המתרסים הורסים את המדינה. ועל מה? על סוג המניין? מי שרוצה שיתפלל בהפרדה ומי שלא שיגבש מניין חלופי. כמה שנאה – איזה אש בעיניים. רק לפני מספר ימים בראש השנה בתפילה האהובה עלי "הנני העני ממעש", התפלל וביקש החזן קודם תפילת מוסף:
"וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי, וִיהִי נָא דִּלּוּגֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה.וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה. וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבו".
אנחנו חייבים את האמת והשלום. אמת פנימית של נצח ישראל ואהבת אחים בכדי להבטיח את נצח ישראל, כי בדרך שאנו הולכים, הוא לא מובטח כלל. בכניסת יום הכיפורים בתפילת 'כל נדרי' התפללנו: "וַחֲרָמָנָא לָא חֲרָמֵי" – אין מקום לחרמות. די לחרמות. בואו נוקיע את הקיצוניים מאתנו ומקרבנו.
נאיבי אני לא. אני מאמין בנו ויודע שרב המאחד על המפלג. שעדין יש בנו את ניצוץ האחדות ותקווה לחיים אחרים בארץ שהיא של כולנו.
הגיע הזמן להתאפס. הגיע הזמן להשמיע קול אחר. הגיע הזמן להכיל ולקבל.
די לשנאת אחים! די לשסוע! די לקיצוניות ולקיצוניים! כן לאהבת ישראל – כן לאחדות – כן לשלום בינינו – כן לעם אחד!
למנהיגינו, אומר זאת בצורה ישירה וללא מסננים – תתביישו לכם! בושו והיכלמו – כמה ציניות. פשוט גועל נפש. הייתי מצפה מכולכם עם צאת יום הכיפורים לעמוד יחד ולהוקיע את הקיצוניים. למצוא פתרונות. לכנס את השלטון המקומי, לכנס את מנהיגי הציונות הדתית (האמיתית), רבני הערים ומנהיגי הציבור החילוני ולמצוא פתרון שהוא כל כך פשוט והייתי מצפה מכם לעשות משהו יוצא דופן, להנהיג. אבל לא, מה פתאום. אם אפשר לגרוף לייקים או כותרות אז למה שלא נשסע איש באחיו. להנהיג זה לאחד ולהוביל עם שלם לא רק חלק ממרכיביו אל הנחלה, אל חוף מבטחים.
"ונתנה תוקף" – "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם" - התפילה המסמלת את אימת הדין: מי יחיה ומי ימות. מסמלת ביתר שאת את אחדותנו. תפילה טהורה שהולחנה בידי המלחין, יאיר רוזנבלאום ז"ל, תל אביבי חילוני שלימים גר בקיבוץ בית השיטה ונקבר בקיבוץ עינת. לחן אשר מושר בבתי כנסת רבים ולימים אף התקבל בציבור החרדי ומושמע בקהילות רבות בציבור החרדי. אפשר גם אחרת – צריך גם אחרת. החיים שלנו יחד, שהיינו ערבים זה לזה, משולבים זה בזה ניצחה את כוחות האופל והשחור מבחוץ, כוחות אשר עדין שם בצורה אחרת, בשם אחר ובכוחות אדירים אשר קוראים להשמדתנו ועוד נכונו לנו אתגרים רבים מולם, הם אלו שיכולים לנצח את כוחות הרשע והשטנה מבפנים ורק אלו יוכלו אל מול אויבינו שמבחוץ.
ארבעת המינים משולים לעם ישראל, כל אחד מאופיין בתכונות מיוחדות וייחודיות ויחד הם יוצרים את השלם. רק יחד שנהיה חבוקים ומאוחדים נוכל לכל.
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" – כולנו שגינו. בואו נחזור לעצמו. בואו נאמין בתקווה.
אני מאמין, כי עוד יהיה טוב בארץ ישראל.
הכותב הוא איש עסקים ויזם, נכד לשורדי השואה ומגיני תל חי