מוקדם יותר היום (שלישי) שורד השבי גדי מוזס פרסם מכתב לחברי קהילת ניר עוז, בוא קרא לחבריו לקיבוץ לקום ולעמוד על הרגליים, ולשקם מחדש את הישוב שעמד תחת המתקפה הקשה בשבעה לאוקטובר.
בפתח המכתב כתב: "לכל חברי לבית ניר עוז! נפגשנו אתמול לראשונה לאחר כ-500 ימי חושך ואופל. ביתנו חרב, איבדנו כל אחד את היקרים והאהובים שלו. ביתנו שרופים ורכושנו פוזר לכל רוח. עברנו, כל אחד לחוד וכולנו יחד, רגעי אימה ופחד".
בהמשך אמר: "ראיתי על פניכם את סימני השאלה הקיומיים ואת חוסר הביטחון. ראיתי את הפחד והזעם על נטישתנו והפקרתנו על ידי אלו שהיו אחראיים על ביטחוננו. אני שותף לכל הפחדים וחוסר הביטחון".
אך כאן סייג גדי את דבריו וטען: "מתוך תחתית השאול בה אנחנו נמצאים החלטתי לשנס מותניים, להפשיל שרוולים ולהצטרף לכל אלו שרוצים שביתנו, ניר עוז, יחזור להיות בית תוסס וחם, בית שיש בו תרבות וחינוך, בריאות ויצירה, תקווה ובטחון". כשהוא הוא אומר: "אני קורא לכולנו לקום, לפעול כתף אל כתף שהדבר יקרה מהר ככל האפשר".
לאחר מכן התייחס מוזס לטבח הקשה: "אין בליבי דבר אל מי שכוחותיו אזלו ואינו יכול, כעת, להצטרף. אני מבין שכל אחד מעכל את האסון בצורה שונה, אבל אני בטוח ביכולתי וביכולתנו הכללית לקום, להיעמד על רגלנו, ולשקם את ביתנו, ניר עוז".
לאחר מכן הוסיף: "הזמן הוא גורם חשוב ביותר. עם כל הכבוד לבתים החדשים והמרווחים שלנו בכרמי גת, מקומנו לא בבתי קומות בקרית גת, אלא בבתי קרקע באוויר הצח וליד שדותינו בניר עוז".
כשהוא סיים: "אני מצטרף לכל אלו שלא איבדו את ביטחונם ביכולתנו לגרש את החושך ולראות את האור, כמילות השיר: ״באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור״.
"לא עייפי דרך אנו כי אם מפלסי נתיב - קדימה לעבודה! גדי".