כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה בעקבות אירועי טבח שמחת תורה - אך מערכת בריאות הנפש אינה ערוכה לתת להם מענה. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) אחר הצהרים.
הדוח מצביע על כשל מערכתי חמור: על אף שמשרד הבריאות החזיק תרחיש המתאר פינוי נרחב של אוכלוסייה, השר אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש לפי הדוח שהמשרד ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים. "מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה", קבע המבקר מתניהו אנגלמן.
סקר שערך משרד המבקר באפריל 2024 חושף את עומק המשבר: 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית או חמורה. מדובר באומדן של כשלושה מיליון איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת, מתוכם כ-580,000 איש עלולים לסבול מתסמין אחד לפחות ברמה חמורה.
אלא שרוב מוחלט של הנזקקים לטיפול - 90% - כלל לא פנו לקבלת עזרה. הסיבה העיקרית: זמני ההמתנה הבלתי אפשריים במערכת הציבורית. על פי נתוני קופות החולים, ההמתנה לטיפול נפשי בחודשים מרץ-אפריל 2024 עמדה על כשישה וחצי חודשים בממוצע. "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים", מתריע המבקר.
הכשל בולט במיוחד בטיפול במפונים מיישובי עוטף עזה והצפון. בחצי השנה שחלפה מאז הטבח, רק 11% מכלל המפונים (כ-23,000 מתוך כ-210,000) קיבלו טיפול נפשי. בקרב ילדי שדרות המפונים המצב חמור אף יותר: רק כ-440 מתוך כ-10,500 ילדים (כ-4%) קיבלו טיפול - זאת למרות שלפי מיפוי משרד החינוך, 39% מההורים סבורים שילדיהם זקוקים למענה טיפולי מיידי בשל רמות חרדה ומתח גבוהות במיוחד.
המבקר מציין כי כבר בנובמבר 2023, חודש לאחר הטבח, הוא התריע בפני ראש הממשלה על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש - אך הליקויים טרם תוקנו במלואם. "למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה", קובע המבקר. "על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".
בינואר 2024 חתמו משרדי הבריאות והאוצר על סיכום תקציבי שיקצה תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל לתחום בריאות הנפש בשנים 2024-2025. ואולם, הדוח מצביע על כך שמשרד הבריאות אינו מבצע מעקב אחר זמני ההמתנה לטיפולים בקופות החולים, ולכן אין ביכולתו להעריך את האפקטיביות של התמיכה שניתנה.
צוותי החירום
בנוסף עולה מהדוח כי ישנה הזנחה מתמשכת של מערך החירום היישובי. לפי הדוח, צוותי החירום היישוביים (צח"י), שהיו בין הראשונים להגיב באירועי 7 באוקטובר והצילו חיים רבים - פועלים ללא מעמד חוקי מוסדר וללא תגמול על פעילותם.
"עם פרוץ אירועי שבעה באוקטובר צוותי הצח"י שביישובי עוטף עזה היו הראשונים לתת הנחיות לתושבים, ובמקרים מסוימים הם אלו שפעלו ביישוב עם כיתות הכוננות עד שכוחות הביטחון הגיעו", קובע המבקר בדוח. ואולם, בעוד חברי כיתות הכוננות מגויסים בעת חירום לשירות מילואים ומתוגמלים על פעילותם, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול לצוותי הצח"י עבור פעילותם.
הביקורת חושפת תמונה מטרידה של הזנחה תקציבית: התקציב השנתי שמקצה משרד הרווחה לשימור פעילות צח"י עומד על 8,250 שקל בלבד ליישוב. יתרה מזאת, התקציב זהה לכל היישובים בארץ, ללא הבחנה בין רמות הסיכון - כך שמועצה אזורית במרכז הארץ מתוקצבת באופן זהה למועצה אזורית בגבול עזה.
המצב חמור במיוחד לאור העובדה ש-24% מהמועצות האזוריות (13 מתוך 54) לא התקשרו בשנת 2024 עם משרד הרווחה בהסכם שיאפשר קבלת תקציב לשימור צוותי הצח"י. בנוסף, בכ-9% מהיישובים המשתייכים למועצות שכן חתמו על הסכמים, לא קיימים צוותי צח"י כלל.
הדוח מצביע גם על פערים חמורים במוכנות: 37% מהיישובים דיווחו כי צוות הצח"י שלהם לא השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית או גורמי החירום. במועצה האזורית שער הנגב, שספגה פגיעה קשה ב-7 באוקטובר, צוותי הצח"י כלל לא תורגלו באופן סדור לפינוי דחק.
למרות זאת, הצוותים תפקדו בגבורה בזמן אמת. במפגשים שקיים צוות הביקורת עם נציגי ארבעה יישובים - כפר עזה, נחל עוז, ניר עם ומפלסים - עלה כי צוותי צח"י פעלו כמיטב יכולתם בסיוע ובארגון הפינוי.
"היעדר אסדרה בחוק, ובפרט לגבי אירוע חירום מתמשך כגון מלחמת חרבות ברזל, עלול לפגוע בכשירותם ולהוות חסם לאפשרות להיעזר בהם למרות חיוניותם הרבה במיוחד באירועים מעין אלו", מזהיר המבקר. הוא קורא למשרד הביטחון באמצעות רח"ל, צה"ל (פקע"ר), משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות לפעול ליישום ההמלצות בדוח כדי "למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום".