באופן חריג, צפויה להתקיים הערב (ראשון) ישיבת ממשלה בה ידונו השרים בעתירה שהוגשה לבג"ץ, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי המלחמה.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בדרישה להקמת כזו ועדת חקירה וסבורה שזו הדרך החוקית היחידה לקיים בדיקה מעמיקה ומקיפה לאירוע המלחמה.
מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין בוועדת חקירה ממשלתית בלבד, וגם זו, רק לאחר סיום המלחמה.
ועדת חקירה ממשלתית שונה באופן פרקטי מועדה ממלכתית בכך שהיא ממונה על-ידי הממשלה ונחזית כתלויה באותם ממנים - הדרג המדיני האחראי למחדל הקשה ובכך החשש הוא שתוצאות החקירה יאשימו את הדרג הצבאי בלבד מבלי למתוח ביקורת אמיתית על הדרג המדיני.
לצד זאת, גורמים במערכת המשפט ציינו כי ועדת חקירה ממלכתית נועדה על-פי חוק לחקור אירועים ומחדלים לאומיים קשים שגרמו לאסונות כמו מלחמת יום כיפור והטבח ב-7 באוקטובר.
לפני כשבועיים, האופוזיציה באמצעות חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, ניסתה להעביר לפני את חוק "הקמת ועדת חקירה ממלכתית על אירועי השבעה באוקטובר", אך החוק נפל ברוב של 53 מתנגדים מול 45 חברי כנסת שתמכו. בעקבות הפלת החוק על ידי הקואליציה, האופוזיציה תוכל לעלות את החוק שוב רק בעוד חצי שנה.
לפי דיווח באתר Yent דעת היועמ"שית שהדרך החוקית היחידה לחקירת המחדל היא על-פי "חוק ועדות חקירה", וזאת, מכיוון שזו ועדת חקירה המתמנת על-ידי נשיא בית המשפט העליון ובראשה ניצב שופט של בית המשפט העליון, מכהן או בדימוס.
היועמ"שית הבהירה במכתב לראש הממשלה כי ועדת החקירה הממלכתית היא הדרך המיטבית "להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבינלאומי (כמו בבית הדין הפלילי בהאג. ד"ה), זאת, לנוכח מאפייניו הייחודיים של המנגנון, ובהם הניתוק המלא מהרשות המבצעת״, וכן כי ״נוכח הדחיפות שבהתמודדות עם הסיכונים, אין לעכב את ההחלטה על הקמתה ויש להקימה בהקדם".
בדיון, שיתקיים הערב אחרי שובו של נתניהו מוושינגטון, צפוי להיות דיון טכני בלבד בלי הצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כך מעריכים מקורות במערכת הפוליטית.
נתניהו כאמור, בשלב זה תומך בוועדת חקירה ממשלתית, והוא אינו מתייחס להיבט המשפטי התלוי בהאג נגדו ונגד שר הביטחו לשעבר גלנט, אולי בשל הסנקציות שהטיל על בית הדין ממשל טראמפ.