דעה: כולנו משה זוכמיר

חברי... סליחה שונאיי, עזבו אותנו במנוחה. נמאסתם. נמאס לנו להצטדק בגלל קנאתכם אתם אנשים ממורמרים. ההוכחה לכך שכאשר מגיע אדם שאמור להצטייר בכל אופן לפי הרוח היהודית כאדם מטורף שמחליט להצית עצמו בחוצות העיר אצלכם הוא נהפך להיות כגבור על.

מה אומר לכם, זה חלק מהחינוך המטורף שלכם לילדכם. במילים אחרות אתם אומרים להם, אתם רואים אדם שמנסה לשים קץ לחייו? זה אדם גיבור. "כולנו משה סילמן". ואני אומר התחרפנתם....

אז מאיפה מגיע העיוות הזה? למה יש כל כך הרבה צביעות בשיח הציבורי? התשובה לצערי היא פשיטת רגל ערכית בציבור החילוני וחוסר היכולת לראות את החברה החרדית עם נוער מחונך, בניגוד לסוגיית חינוך הנוער החילוני.

אולי פשוט נמאס לכם בכל פעם כשאתם נכנסים לאתר אינטרנט "חדשותי" להיתקל במדור רכילות.

אולי אתם פשוט לא יכולים לסבול כאשר אתם מגיעים לגיל זקנה, הילד וחצי שלכם זורק אתכם לבית אבות ומגיע לבקר אחת לשישים או לשבעים שנה. הנכדים? הם לא כאן כבר שנה וחצי, פשוט יצאו לטיול מפוקפק במזרח. אך אצל זקני החרדים בכל רגע נתון מגיע נכד אחר לבקר בגלל שהם שורצים בילדים כמו לול של תרנגולים?

אולי אתם פשוט לא יכולים לשאת את העובדה שמבוקר עד ליל אתם עובדים קשה, מרוויחים כסף רב, אך לא מצליחים להינות ולו לרגע אחד אמיתי מהחיים. ואני לא מדבר על איזה בילוי לילי בדיסקוטק או חופשה בלאס ווגאס... ואילו אצל החרדים, הם מתקיימים ממשכורת דלה, עוד קצת מקצבת ילדים שלא מכסה תשלום על גן של ילד וחצי, אך הם פשוט מאושרים. איפה כאן ההגינות, אתם שואלים? לא נותר לי אלא לקנא בכם החרדים... אז מה עושים איך מוציאים את הקנאה לפועל?

ככה זה עובד: "פרזיטים, מוצצי דם, עלוקות".

אולי נזכר באחד מהספרים שאת חלקו כבר הספקתם לעוות ספר התנ''ך ונראה מה כותב הנביא ירמיה על מצבם של בני ישראל לפני החורבן: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם באורות, באורות נשברים אשר לא יכילו המים". אולי הנביא ירמיה טעה חס ושלום? המציאות מוכיחה אחת אפס לטובתו שכשמחוברים לתורה אז באופן אוטומטי מחוברים למקורות של חיים וכשמתנתקים רואים את התוצאות.

תגובותיכם לא תתקבלנה בברכה.