זה היה בקנה, קיבל ארכה משפטית, וכעת יצא לביצוע. במהלך בזק של עיריית ירושלים, נשלחו בתוך 24 שעות מכתבי פיטורין למאות עובדי האגף לחינוך חרדי, ביניהם גננות, סייעות, סייעות החינוך המיוחד, מזכירות ושרתים, כולם עובדי מוסדות החינוך החרדים השייכים לזרם ה"מוכר שאינו רשמי", אלו שהיו עד היום עובדי עירייה לכל דבר, כשאת עבודתם בפועל הם ביצעו בין כותלי מוסדות החינוך החרדיים ברחבי העיר.
הסיבה לפיטורין הינה ההנחייה המשפטית האוסרת על עיריות להעסיק עובדים של גופים פרטיים. מדובר בהנחיה ותיקה שקיבלה ארכה למימושה עד לסוף השנה הנוכחית, כך שאין לקשור בין האירוע הזה לבין חילופי הגברי בלשכת ראש-העיר.
בעניין הזה מאשימים דווקא ראשי המוסדות את חוק נהרי, כי קבלתו של החוק בכנסת, היא שגרמה לצאתה של הנחיה זו, או לפחות לאכיפתה.
"הצרה היא כפולה", מבכים מנהלי המוסדות (בכל הארץ) המתארים את חוק נהרי בלא פחות מ"חורבן". שהרי לא די בכך שהעיריות הפסיקו את העסקת העובדים במוסדות החרדים על פי ההנחיות המשפטיות, הרי שגם מימושו של החוק והעברת תקציבים למוסדות לא מומשה, וזאת בשל טענתם של ראשי העיריות, כי לא הועבר להם התקציב הנדרש למימוש החוק.
מקורבי סגן השר נהרי שוללים מצידם כל קשר בין החוק לבין הפיטורין. לדבריהם "מדובר בהנחיה ישנה אותה הוציאה שרית דנה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כבר בשנת 2006 - הרבה קודם לאישורו של חוק נהרי, גם עיריית ירושלים הייתה מודעת להנחיה הזו לפני מספר שנים, כך שכל ניסיון לקשור בין הפיטורין לבין החוק הינו חסר בסיס".
ממלא מקום ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס דווקא כן מסכים עם הטענה כי לפחות מקצת הפיטורים הגיעו בעקבות הפרשנות לחוק נהרי: "על-פי ההנחיות המשפטיות נאלצה העירייה לפטר 90 סייעות לגנים, וזאת ללא קשר לחוק נהרי. שאר 140 המפוטרים שהועסקו במוסדות החינוך בעיר, פוטרו לצערנו עקב פרשנות משפטית מוטעית לחוק החינוך החרדי המוכנה חוק נהרי", אומר פינדרוס.
כך או כך, בעיריית ירושלים המצהירה כי הפיטורים נכפו עליה, מבטיחים לנסות ולמצוא לפחות למקצתם של המפוטרים עבודה חלופית אחרת במסגרת העירייה. אלו שלא יזכו לפתרון שכזה, יאלצו לקוות, כי מוסדות החינוך בהן עבדו עד היום כעובדי עירייה, יקלטו אותם כעת לשורותיהם באופן פרטי. זאת למרות שכולם מבינים, כי השכר והתנאים בעמותות הפרטיות הקורסות, יהיו רחוקים מאלו המקובלים לעובדי העירייה.
