"בפרסקטיבה של שנים לא הייתה עשייה חילונית כה פורה כמו בתקופה הזו, ועם הצרה הצרורה הזו, אנו נאלצים להתמודד", כך ולא אחרת, מודה בגלוי סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס, על התנהלותו של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.
שלוש שנים עבור מאז הכשלון של הציבור החרדי, כאשר המועמד החרדי מאיר פרוש הפסיד לחילוני, ניר ברקת. כעת, גם סגנו מודה ומדבר לראשונה על הכישלון הנחרץ, וזאת לאחר שהיחסים של השניים, עלו על שרטון.
בחודשים האחרונים, התערערו היחסים בין פינדרוס לברקת וזאת בשל ההוראה שנתן ברקת לקיים בחירות לשני מנהלים קהילתיים בשכונת רמות בעיר אחד חילוני והשני חרדי, בניגוד לעמדת יהדות התורה שדרשה מינהל קהילתי אחד, שצפוי היה להיות חרדי בשל יחסי הכוחות בשכונה.
בראיון לעיתונאי אריה ארליך שיפורסם בסוף השבוע בעיתון 'משפחה', חושף יצחק פינדרוס לראשונה את התסכול שלו מראש העיר ניר ברקת, ואומר כי "היחסים עם ברקת מאוד ענייניים וקורקטיים. הם מאופיינים בעליות וירידות".
אחת הסיבות לכך, להבנתו של פינדרוס, היא הכוח הטמון בידיו של ראש עיריית ירושלים. "אפילו לראש הממשלה אין משילות כמו שיש לראש עיריית ירושלים. בעוד ראש הממשלה תלוי בהצבעות הכנסת, בהחלטת ועדות השרים ובהכרעות הממשלה - ראש העירייה יכול לעשות דין לעצמו כמעט בכל נושא. הוא לא תלוי באיש: אין הצבעות אי אימון נגדו, אין כמעט מנופי לחץ מולו", מסביר פינדרוס ומוסיף כי "את הכוח הזה, מנצל ברקת כדי לנהל סדר יום הקרוב ללבו. ולא תמיד מה שקרוב ללבו, קרוב גם ללבנו".
במהלך הראיון, חוזר פינדרוס להיסטוריה העגומה. "קרה בירושלים תהליך דרמטי. בא יהודי חרדי והתמודד על ראשות עיר שקרוב לארבעים אחוזים מהאוכלוסייה שלה הם חרדים. הוא הפסיד, וראש העירייה שנבחר למרות אי התמיכה החרדית, חש מחויבות לחרדים רק במקום שבו אין התנגשות עם שאר הקהלים".
פינדרוס, ממשיך ואומר: "כתוב שאין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה, אבל אני מבין כבר עכשיו מדוע קרא לי מרן הגרי"ש אלישיב לפני שלוש שנים ואמר לי: הולך להיות פה ראש עיר חילוני, צריך אותך בירושלים".
"ישנה אווירה של עשייה חילונית ענפה, שבאה בהכרח על חשבונו של הציבור החרדי", מצהיר סגן ראש העיר פינדרוס ולא מהסס לחבוט בברקת, "אפילו בקדנציה של אולמרט כראש עירייה, האווירה הזו לא הייתה כל-כך בוטה. ועם הצרה הצרורה הזו, אנו נאלצים להתמודד".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "אנו פועלים לפיתוח כלל המגזרים בעיר, זה לצד זה ולא אחד על חשבון השני. כלל המגזרים נהנים מהצמיחה שחלה בעיר בתחומי התרבות, החינוך, הכלכלה והצעירים. אין מגזר שנפגע מכך, וחלה עלייה באיכות החיים בעיר בכל המגזרים".