אטיאס נגד שטייניץ: פתרון למחוסרי הדיור

לדבריו, "מתן שכר דירה ריאלי הוא הפתרון הישים והמיידי ביותר, אך האוצר מתנגד לו נחרצות. הויכוח הוא לא רק על כסף, אלא גם על עצם התנגדותו של האוצר לפתור את הבעיה של האוכלוסייה החלשה ביותר באמצעות מתן שכר דירה שיענה על המצב בשוק".

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אמר היום בכנס המועצות האזוריות בהיכל התרבות דרום השרון, כי אסור שהמחאה תתמקד ותיתן פתרונות רק במעמד הביניים, וכי חובה למצוא פתרונות לא רק למשפחות וזוגות שלא יכולים לגמור את החודש, אלא גם לזוגות ומשפחות קשיי יום שאינם יודעים איך להתחיל את החודש, ורק המדינה יכולה לעזור להם.

לדבריו, ש"ס תצטרך לעמוד על המשמר כדי שלא ישכחו את האנשים שלא יודעים איך להתחיל את החודש. יוקר המחיה פוגע במי שיש לו, אבל הוא מנחית מכה אנושה של מי שאין לו. אין משמעות לביטוי צדק חברתי, אם זורקים את השכבות החלשות בצדי הדרך".

אלפי משפחות מצוקה

אטיאס הוסיף, כי "ישנן אלפי משפחות מהשכבה הכי נמוכה בחברה שלא שפר עליהן גורלן. מדובר באנשים עובדים שמרוויחים עד 5,000 שקל בחודש, משפחות במצוקה, אמהות חד הוריות ונכים המחזיקים ביד תעודת זכאות לדירה. אנשים אלה זכאים לדיור ציבורי ע"פ חוק.

"הדרך היחידה לתקן באופן מיידי את העוול הזה הוא הענקת שכר דירה ריאלי ולקבל את הצעתנו להקצות 5% מהדירות במכרזים לדיור ציבורי. הצעה שאינה עולה כסף חדש לקופת המדינה ועושה צדק חברתי אמיתי מדרגה ראשונה".

כזכור, בשבוע שעבר הגיש משרד הבינוי והשיכון את המלצותיו לטיפול בדיור הציבורי לידי ועדת המשנה לענייני דיור של הועדה לשינוי כלכלי וחברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג.

בהמשך לכך פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא איל גבאי, המרכז את ועדת הדיור, למשרד הבינוי והשיכון, בבקשה לקבל את הצעת המשרד לשימוש בתקציב בגובה 160 מיליון שקל לטובת הדיור הציבורי. אולם, משרד האוצר מתנגד להעברת סכום זה לטובת הדיור הציבורי הנמצא במצב קשה ובמחסור, ומבקש לקצץ סכום זה ומתנגד למתן שכר דירה ריאלי לאלפי הממתינים לדירה בדיור הציבורי.

קבוצת הזכאים לקבלת דירה במסגרת הדיור הציבורי משתייכים לשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר של האוכלוסייה ולאלפיונים התחתונים.

65 אלף זכאים

בידי המדינה מצויות כיום כ-65 אלף דיור לזכאי הדיור הציבורי. האוכלוסייה הזכאית לדיור ציבורי היא זה העונה על התנאים המחייבים ולאחר בחינת ועדות ומיונים. אולם, גם כאלה שהמדינה מכירה בהם כזכאים לקבלת דירה בדיור הציבורי, בעיקר באזור המרכז, נאלצים היום להמתין שנים ארוכות עד למימוש זכאותם.

בתגובה להצעת ועדת המשנה למסגרת של 160 מיליון שקל לטובת הדיור הציבורי, מבקשים במשרד האוצר להפחית סכום זה במחצית ואף מבקשים לקבוע את אופי השימושים בכספים שיוקצו. כיום מקבלות משפחות הזכאיות לדיור ציבורי סכום של מ-1,250 שקל ועד ל-1,550 שקל בלבד, בהתאם לגודל המשפחה, פחות ממחצית משכר הדירה הנדרש.

באוצר מתנגדים להצעת משרד הבינוי והשיכון שהוגשה לועדת טרכטנברג, לפיה כל עוד 2,000 המשפחות שהוכרו על ידי המדינה כזכאיות לדיור ציבורי, לא יכולים לממש את זכאותם ולקבל דירה הם יהיו זכאים לשכר דירה ריאלי בגובה הקרוב לשכר הדירה הממוצע באזור המרכז.

באוצר מתנגדים בנחרצות להצעה זו ומוכנים לכל היותר להגדיל את הסיוע למשפחות אלה ב-200-300 שקל בלבד, ולא להגדיל את הסיוע לתקופת הביניים, שיכולה להימשך זמן רב, לשכר דירה ריאלי איתו צריכים להתמודד זכאי הדיור הציבורי המשתייכים לאלפיונים התחתונים.

מדובר בין השאר בחלק מדיירי אוהלי המחאה כמו במאהלים של ג'סי כהן בחולון, בלוד ובשכונת התקווה בתל אביב. אלו ממתינים לדירה בדיור הציבורי, שהמדינה לא יכולה לספק להם כעת, והאוצר מתנגד למתן שכר דירה ריאלי שיאפשר להם לחיות בכבוד עד לקבלת דירה.

הגדלת הסיוע בשכר הדירה

קבוצה נוספת אליה מתייחסת הצעת משרד הבינוי והשיכון היא קבוצת הזכאים לה מעניק משרד הבינוי והשיכון סיוע לשכירת דירה בשוק הפרטי.

קבוצה זו כוללת כ-137,000 משקי בית שאין ביכולתם לממן תשלום זה. רובם המכריע של מקבלי הסיוע מתקיימים מקצבאות קיום של הביטוח הלאומי ומעבודה בשכר נמוך. תנאי לזכאות לסיוע בשכר דירה הוא מיצוי כושר ההשתכרות של אחד מבני הזוג.

בשנת 2002 בוצע קיצוץ חד עד כדי מחצית הסיוע בשכר דירה לכל הזכאים שהצטרפו למערכת הסיוע מאותה שנה ואילך, מעבר לכך לא עודכן שיעור הסיוע, מלבד תיקונים קטנים.

כיום, הסיוע הממוצע למשפחה עומד על כ-800 ₪ לחודש בלבד המהווה כ-26% משכר הדירה הממוצע, וזאת כאמור למשפחות המתקיימות מקצבאות ומהכנסות נמוכות.

בנוסף, במהלך השנים נשחק סיוע המדינה באופן משמעותי, ולפי תחשיבי המשרד, נדרשת תוספת תקציבית של כ-420 מיליון ש"ח על מנת להביא את להחזיר את הסיוע לרמתו הריאלית בשנת 2002, ולהפכו למסלול סיוע שיאפשר קיום מינימאלי למשקי הבית מהחלשים ביותר במדינה