תגלית מפתיעה סמוך לכותל המערבי, ערב תשעה באב: במהלך עבודות שגרתיות של 'רשות העתיקות' בתעלת הניקוז העתיקה של ירושלים, שתחילתה בבריכת השילוח והנמשכת מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי (ליד הכותל המערבי), נתגלה בימים האחרונים חריטה נדירה של מנורת בית-המקדש.
הממצא הנדיר נחשף על כלי אבן בצד תעלת הניקוז. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה "למרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה".
לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיפיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר-מכן השליך את השירבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2000 שנה.
במהלך העבודות נחשפו ממצאים מרגשים נוספים, המקימים לתחייה את סיפור חורבן בית-המקדש השני. בין-היתר נמצא חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. כמו-כן נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב.
החריטה של המנורה מעוררת התרגשות רבה, היות ובמהלך השנים נחלקו רבים על צורת המנורה - קנים עגולים או אלכסוניים.
הרמב"ם שרטט באחד מחיבוריו את צורת המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים. חוקרים רבים חלקו על כך, בהסתמכם על ממצאים שונים.
ידועה דעתו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל שתמך בדעתו של הרמב"ם וסבר כי הממצאים הארכאולוגיים בהם נראתה המנורה עם קנים עגולים, לא מוכיחים שכך אכן היה במקור, היות והיהודים ציירו את מנורות העזרה שהיו לנוי, כיוון שלא רצו לבזות את המנורה ולחקוק את צורתה על מטבע.
