את התרחיש הזה אני חווה הרבה- אדם הנכנס לחנות כשלשונו דבוקה לחיכו, הוא מצהיר על צימאון עז שפקד אותו ובנשימה אחת מתנצל שכרגע אין הפרוטה מצויה בכיסו ובעזה"ש מחר ישלם.
אני- מחווה באצבעי באדיבות לעבר המקרר ומציע "טרופית", הוא- מחמיץ פנים ומבקש המרה לבקבוק קולה ואז אני משמיע בפניו את המונולוג הקבוע שלי "תראה! אין לך כסף ואתה צמא, לא אשלח אותך מכאן עם פה יבש. הצעתי לך משקה להרוות צימאונך, מי שיש לו כסף- יכול לקנות מה שהוא רוצה, מי שאין לו- טרופית זה גם משקה".
סערה כלכלית חדשה פוקדת את המדינה בשבועיים האחרונים, תושבי תל אביב החלו זועקים מרה כנגד מחירי שכר הדירה המופקעים ובאקט של מחאה, נטשו את בתיהם והקימו מחנה אוהלים בשדרה הכי יוקרתית בטבורה של תל אביב.
המפגינים אינם חוסכים טרחה מעצמם בכדי ליצור שערורייה, כלי התקשורת מדווחים בעוצמה על המתרחש, המחאה הולכת וצוברת תאוצה ועוטפת את קריית הממשלה בירושלים עד כדי איום של מחאה חברתית שתפיל את הממשלה.
דיירי האוהלים- כולם דווקא שייכים לאוכלוסיה ה"סציואקונומית" הגבוה, רובם ככולם בעלי שכר נאה שחיים ב"רמת חיים" גבוהה וגם במהלך ימי ההפגנה והשהייה באוהלים... לא! הם לא סועדים ליבם בפרוסת לחם וחמאה בפתחי האוהלים, אלא דווקא "רובצים" בבתי הקפה היוקרתיים ומסעדות הגורמה הפזורים ברחובות הסמוכים לשטח המחאה.
מובילי ומשתתפי "מחאת האוהלים" אינם מחוסרי תעסוקה הרעבים לפת לחם, הם גם לא הושלכו מביתם בעקבות פיגור בתשלומי המשכנתא, בסך הכול מדובר במשפחות שאחרי כל תענוגות החיים גם לא רוצים לוותר על מגורים בלב ליבה של תל אביב ולטעמם מחירי השכירות גבוהים.
מפגינים יקרים- שאו עיניכם לארבעה כנפות הארץ, הביטו על מצפה רמון בדרום, על קריית שמונה שבצפון, לעשרות רבות של ערים ויישובים שבהם שכר הדירה ל'טירת' דיור, יעלה הרבה מהטיפול הווטרינרי החודשי לכלב שלכם ובוודאי שהרבה פחות מהביגוד שאתם רוכשים בקניונים.
"מחאת האוהלים" היא מהומה על לא מהומה כי מי שאין לו כסף שיסתפק בטרופית, כי גם זה משקה.
טורו של חברון גרנביץ מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.